הלחץ הצבאי יוביל לשחרור החטופים
כמעט מהימים הראשונים אנחנו שומעים שהלחץ הצבאי יוביל לשחרור החטופים, ולריכוך הדרישות של חמאס.
בפועל, הדרישות של חמאס רק הוקשחו.
והלחץ הצבאי, כבר למדנו, לא רק שאינו מוביל לשחרור החטופים, אלא לחרדתנו – הורג אותם, אם בהפצצות, ואם בירי ישיר עקב טעויות בזיהוי.
האם העובדות הפשוטות מובילות למי שעומד מאחורי הסלוגן הזה לסגת ממנו?
כלל וכלל לא.
כי מי שמבין ששחרור חטופים יסמן את סופה של המלחמה, ולא רוצה לסיים את המלחמה, מסיבות כאלה או אחרת, ימשיך לדבר על כך שצריך להמשיך עם הלחץ הצבאי, כדי לשחרר את החטופים.
אבל החטופים לא משתחררים, גם פצועים, קשישים ונשים, וצעירים וחיילים וחיילות.
והלחץ הצבאי ממשיך.
וחמאס לא מתקפל, אולי להיפך.
אבל הסלוגן הזה, שמופץ על-ידי כל הגורמים המוסמכים, כבר נצרב בתודעה – הוא גם מתכתב עם שאיפת הנקם על מי שתפסו אותנו במערומינו, כי מי יכול להתנגד להמשך הלחץ הצבאי?
הרי רק בכוח פותרים כאן דברים.
לא?