בין סוכן תעמולה לעיתונאי
התקשורת מוצפת בסוכני תעמולה – אלה דוברים בהסוואה של עיתונאים. הם עובדים בגופי התקשורת, מקבלים שכר מגופי התקשורת, אבל משרתים רק אדם אחד או מפלגה אחת.
לא רק אנשים, גם גופי תקשורת יכולים להיות כאלה.
אבל גוף תקשורת – קל לזהות, הכיסוי החד-ערכי שהוא מעניק למושאי החנופה שלו חושפת את התרמית באחת.
סוכני תעמולה הם כבר מתוחכמים יותר – לחלקם עבר עיתונאי של ממש. רובם בעלי יכולת רטורית גבוהה, הם משתלבים בקלות בפאנלים, מפעילים חשבונות טוויטר ופייסבוק פופולריים, ועדיין הם סוכני תעמולה, שעושים נזק עצום לגופי המדיה השונים ולעיתונות כולה (אלה מעסיקים אותם מחשש פן יבולע להם, או בשם האיזון הקדוש והרייטינג).
איך תזהו סוכני תעמולה שמתחזים לעיתונאים?
זה קל.
סוכן תעמולה לעולם לא יבקר, ודאי לא יפרסם תחקיר, שיפגע במושא החנופה שלו. זה עד כדי כך פשוט.
לסוכן תעמולה יש טריק אחד – הוא תמיד בעד מי שהוא בעדו, והוא בעיקר נגד, אבל בכל הכוח, נגד מי שהוא נגדו.
אגב, זה לא אומר שסוכני תעמולה תמיד טועים – לעתים הם יפרסמו תחקירים מוצקים (שתמיד יפגעו ביריב הפוליטי של מי שהם בעדו), לפעמים הביקורת שלהם נוקבת ונכונה (והיא תמיד תפגע ביריב הפוליטי של מי שהם בעדו).
אבל בשונה מעיתונאי אמיתי, שאין לו אלוהים, אפילו לא המו"ל שלו או הבעלים, לסוכן תעמולה יש אלוהים אחר, והוא לא אל העיתונות.