שנות ה-2000 | סדק להפחיד דרכו

ישראל מתייבשת: גרפיקת המחשב המפחידה שגרמה לנו לרוץ ולסגור את הברז

הסיפור של הקמפיינים הלאומיים הוא גם סיפור של אבולוציה טכנולוגית. מה שהתחיל בכרזות עבר לרדיו. ומה שעבר לרדיו, התפתח לטלוויזיה. ומה שהופק עבור הטלוויזיה הצטרף לבסוף לעידן ה-CGI, המניפולציות המשכנעות והאותנטיות למראה שאפשר לבצע באמצעות מחשבים.

הקמפיין, שנולד ב-2009, בחר להסביר את סיפור הבצורת והאיום למשק המים הישראלי בכלי מסורתי: הפחדה. אבל הדרך לתאר גרפית את ההפחדה הזו הייתה באמצעות כלי טכנולוגי חדש. כשפניה של רננה רז הפכו לנגד עינינו לאדמה סדוקה ויבשה, התוצאה הייתה, איך לומר, מקריפה. אבל לא מקריפה במובן של "אי אפשר לראות את זה", אלא במובן של "חייבים לבהות טוב טוב במסך כדי לקלוט מה בדיוק הולך שם". האפקט המצמית ומעורר הפלצות היה כה אפקטיבי, עד שעשור לאחר מכן הקמפיין גויס לשירות מילואים נוסף.

אחת מהקלישאות הגדולות ביותר של חקר התקשורת היא המשפט "המדיום הוא המסר" שניסח מרשל מקלוהן. במקרה הזה, הטכנולוגיה היא המסר.

 

צילום: ישראל מתייבשת. מתוך ערוץ היוטיוב של רומם סרנגה