רק מילה – אנרכיסטים

המילה אנרכיסטים מרחפת באוויר, ותוהו ובוהו על פני בלפור. כשהמנהיגים מדברים על אנרכיה הם, בעצם, משדרים החוצה סימני מצוקה

 

הקיץ הישראלי מעולם לא נראה כל כך דומה לפסטיבל ברנינג מן. גדודים של אנשים סוערים, חלקם מאופרים, חלקם מאובזרים בשלטים, אחרים מצוידים בהרבה יותר, שוטפים את הרחובות בתחושה שזה הזמן שלהם, זה הזמן לשינוי אמיתי.  המחאה העממית, שהיא כבר מזמן לא עניין פוליטי אלא זעקה אזרחית בסיסית – ללא הבדל מין, דת, גזע, גיל, עיסוק או פתק מועדף בקלפי – החדירה למרכז השיח את המילה "אנרכיסטים".

 

בני המשפחה המתגוררים במבצר בבלפור מחבבים מאוד את השימוש במילה הזו, וגם ראש הממשלה החלופי בני גנץ, לא בוחל בה.  "מישהו הולך ברחוב, תופס אבן ומפוצץ קיר של בנק, זה אנרכיסט", הסביר גנץ  בראיון לאלון בן דוד ויואב לימור. באמת? זה אנרכיסט?

 

לא. דפדוף קל במילון מספיק כדי לגלות שאנרכיה כלל לא דוגלת באלימות. אָנַרְכִיזְם הוא מושג כללי המתייחס למגוון פילוסופיות פוליטיות התומכות ביצירת חברה המבוססת על מוסדות התנדבותיים, בביטול מוסד המדינה ולעיתים גם בביטול כלל המבנים ההיררכיים בחברה. אידאולוגיות אנרכיסטיות שונות קמו במהלך ההיסטוריה בעיקר כביקורת אקטיבית על מוסדות ממשלתיים, או צורות ממשל שונות.

האנרכיסטים משמאל גורסים כי לכל מערכת חברתית היררכית תהיה השפעה שלילית משמעותית הן על הפרט הנמצא תחת סמכותה והן על בעל הסמכות באותה קבוצה.

אנרכיסטים מזרמים המתנגדים למוסר-הרכוש גורסים כי במקום המבנים הפוליטיים הריכוזיים, הבעלות הפרטית על אמצעי הייצור, ומנהגים כלכליים כמו עבודה תמורת שכר – כל ההתקשרויות וההסכמים בין בני האדם צריכים להיות מבוססים על התנדבות ללא תמורה גשמית, ניהול עצמי ושליטה קהילתית. החברה צריכה להיות מורכבת בעיקר מיחידים עצמאיים וחופשיים, תחת הרעיון שלקהילות ויחידים יש זכות לקבל החלטות על חייהם, בפרט ביחס למידת השפעת ההחלטות עליהם.

 

השימוש במילה שנשמעת כמו קללה מהבוידעם הוא לא רק ניסיון לצבוע את המחאה בגוונים מאוד ספציפיים. גנץ אמנם הבהיר ש"המחאה היא נשמת אפה של הדמוקרטיה" לעומת נתניהו שסיכם "אני רואה כאן ניסיון לרמוס את הדמוקרטיה, בהפגנות הללו יש עיוות של הכללים". ועדיין, המילה אנרכיסטים מרחפת באוויר ותוהו ובוהו על פני בלפור. כלומר, כשהמנהיגים מדברים על אנרכיה הם, בעצם, משדרים החוצה סימני מצוקה שמשמעותם אוי ואבוי אחד גדול. זה לא אנחנו שנכשלנו, אלה הפרחחים שם ממול שאשמים.