גם פייסבוק וגם טוויטר עברו באחרונה טלטלות דרמטיות. האחת החליפה שם, השנייה החליפה מנכ"ל. מתחת לצעדים האלה, מסתתרים רבדים אחרים, עתידניים
פייסבוק וטוויטר, הראשונה מפלצת בעלת כוח של מעצמה והשנייה רבת עוצמה ביצירת שיח שזולג לעבר דרכי התקשורת המסורתיות יותר, חוו באחרונה טלטלות דרמטיות. פייסבוק שינתה את שמה, וטוויטר נפרדה מהמנכ"ל והמייסד שלה, ג'ק דורסי. בשני המקרים, הצעד כרוך ברובד נוסף: מהלכים עסקיים וטכנולוגיים, שמעידים על כך שההנהלות של שני הגופים מכירות בצורך דחוף בשינוי דרך. רוצה לומר: "מה שקיים אינו מספיק עוד, ואנחנו מחפשות דרכים חדשות".
בפייסבוק, שינוי השם ל- Meta נקשר לא רק לרצון להתנתק מהשיח השלילי סביבה, שמציג אותה כמי שנשכרת עסקית מהיותה מחוללת של ריב, מדון ופייק ניוז. מה שמארק צוקרברג היה רוצה שנקבל ונבין, הוא ששינוי השם קשור לחזון שלו, ה-metaverse, עולם שבו האנושות פחות ופחות יוצאת מהבית והולכת למקומות, והמפגשים נערכים במרחבים וירטואליים. במציאות עולמית שבה מיליארדי אנשים חוו בו זמנית את הקורונה ואת התנהלות החיים באופן מסוגר ומנותק אלה מאלה והתעוררו אצלם תובנות חדשות על פרנסה ועל מקומה של הקריירה בחיים מול משפחה והתפתחות אישית, נראה שצוקרברג עלה פה על משהו. הוא גם מזהה יפה את החיים האפשריים בעולם שנתון במשבר אנרגיה מתמשך. עולם ללא דלק מאובנים, עם אלטרנטיבות שלא מסוגלות לספק את כל צרכיו באמות המידה ובנוחות והזמינות שאנחנו מכירים כיום. ייתכן, אומר לנו בעצם צוקרברג, שבעתיד הלא יותר מדי רחוק כבר לא נקפוץ על מטוס ללונדון באגביות רק כי זה זמין וזול. ייתכן שפעם, לא נשרוף אנרגיה – מילולית ולא מילולית – על נסיעה ברכב מזהם לתוך מרכזי הערים. "יהיה פה עולם שבו לא יוצאים הרבה החוצה", מנבא צוקרברג, "ואני רוצה להיות שם לפני כולם".
בטוויטר, הסתלקותו של דורסי קשורה גם היא במהלך עסקי: את הכיוון אפשר להבין מאחת מההתבטאויות הראשונות של מחליפו, פרג אגרוול, שאמר: "אנחנו לא בעסקי התיקון הראשון של החוקה". המשפט הזה פוענח על ידי עיתונות ההייטק כך: אנחנו נתחיל לשלוט יותר ויותר על התעבורה ברשת שלנו. לא נגלגל עיניים ונמלמל משהו על חופש הביטוי מול כל דבר מסית ומסוכן. לפי פרסומים שונים, הכוונה היא להוביל את השוק באמצעות הפרויקט הפנימי והסודי שלה "בלו סקאי", כלי שיוצע כמוצר לרשתות חברתיות אחרות, שיגדיל את הפיקוח והשליטה על התכנים.
כאשר מביטים בשני המהלכים האלה, אפשר לראות קו מחבר: גם פייסבוק וגם טוויטר מביטות אל העולם העתידי ושואלות את עצמן מה המקום הערכי והעסקי שלהן בו. פייסבוק מסתכלת על הניידות שלנו, איפה נהיה. טוויטר מסתכלת על השיח שלנו, מה ישפיע עלינו. שתיהן חושבות בגדול, בעצום: איך נוביל את החיים בעולם עתידי. איזו דרך ארוכה הן עברו מלהיות פלטפורמות לפטפוט לא מזיק, למי שיעצבו את השיח ואת הקשרים החברתיים בשנים הבאות.