3,000 שנה לאחר שסיפק לבנו המורד של דוד המלך טיפים כיצד להיערך למלחמה, אחיתופל האומלל הוא עדיין סמל לעצות כושלות. מה מסתתר מאחורי השיימינג הבלתי נגמר לאחד מהיועצים האסטרטגיים המתועדים הראשונים בהיסטוריה?
אחד הדברים היפים והמהנים בספר הספרים הוא לקרוא בו כהצצה לאורחות החיים של אנשים שחיו כאן לפני 3,000 שנה. הרצונות, האהבות, היצרים, הכעסים, השנאות והמזימות שלהם, כל אלה נחשפים לעינינו ממש בשפה שבה, בשינויים קלים, אנחנו מדברים כיום. וכך, סיפורם של אחיתופל, דוד המלך ובנו המורד אבשלום, מלמדים אותנו שתפקיד יועץ הצללים האסטרטגי היה קיים במלוא עורמתו ותככיו הרבה לפני העיתונים ומהדורות הטלוויזיה, הספינים, הסקרים והכותרות האישיות.
אבל דומה שההיסטוריה העברית לא מיטיבה עם דמות היועץ האסטרטגי, ואפילו קצת לועגת לו ולעבודת הייעוץ שלו. אמרת אחיתופל – אמרת, בעצם, "עצת אחיתופל". בכך, בשתי מילים קטנות, אורז התנ"ך מיתוג שלם: הגאון הזה שלוחש על אוזנו של המנהיג הפוליטי או הצבאי? הוא גאון קטן מאוד. העצות שלו מתבררות כגרועות, ותוכניות העבודה שהוא רוקם, סופן שיתהפכו עליך. ההתרסקות של היועץ עד כדי כך מהדהדת, שאפילו אחרי 3,000 שנה אנחנו לא שוכחים אותה.
אלא שזה פשוט פייק (אולד) ניוז: עצת אחיתופל התנכ"ית היא עצה טובה מאוד. הסיפור המקראי עוסק במרד של אבשלום נגד אביו דוד המלך. אבשלום העסיק שני יועצים: אחיתופל (שבעבר היה יועץ של דוד, ולימים החליף בוס) וחושי (שאבשלום לא ידע כי הוא סוכן כפול: מייעץ לו, ומדווח לדוד). אחיתופל יעץ לאבשלום לתקוף מוקדם ככל האפשר את צבאו של דוד, שלא הספיק עדיין להתארגן. חושי יעץ לאבשלום לא להקשיב לעצתו של אחיתופל, ובמקביל התריע מיד בפני דוד שעליו לדאוג שכוחותיו יהיו מוכנים. לכן, בהקשר של סיפור המעשה, "עצת אחיתופל" היא "עצה טובה מאוד, שבחרת שלא לאמץ משום שהטעו אותך". וזה, יש להודות, מסר קצת מסובך.
במשך המאות הרבות שחלפו מאז, הביטוי "עצת אחיתופל" רווח בשפה העברית במשמעותו המקורית: עצה טובה. והנה תופעה מעניינת: דווקא כאשר השפה העברית חזרה ובגדול, והפכה לשפה שיותר ויותר אנשים דוברים כשפת החולין שלהן, החלו להיות מתועדים אזכורים ראשונים לבלבול במשמעותו של הביטוי.
לפני כמאה שנה, עוד אפשר היה להיתקל בשימושים בשני המובנים, רע וטוב. עשור-שניים אחר-כך, כשהעברית הארצישראלית הפכה לחיה ותוססת, גרסת השיימינג הבלתי מוצדק כבר השתלטה לחלוטין על השיח, ואחיתופל המסכן חווה השמדת ערך. אולי המסקנה כאן היא שכל עוד שפות הן שפות קודש לא מדוברות אלא רק מועתקות מדור לדור – קל להן יותר להיות מדויקות על פני מאות ואלפי שנים. מהרגע שבו הן חיות, שפות נוטות לספוג לקרבן לא רק מילים לועזיות ולא תקניות, אלא גם שגיאות מוחלטות. ועכשיו לך תשכנע שהפייק הוא פייק.