הפעם אנחנו מכסחים חתיכת מיתוס.
תשאלו כל יהודי היום מהם סממני הליבה, שאין בלתם, שמגדירים יהודים (זכרים), והוא יאמר – ברית מילה. יספרו לנו שהמצווה התקיימה באדיקות מאז אברהם אבינו שמל עצמו בגיל 99, ומאז יצחק שנימול בגיל שמונה ימים, ועד ימינו אנו.
גם היום, חילונים גמורים, אפיקורסים להכעיס, לא יעזו לא למול את ילדיהם, כי מי נוגע במה שמתקיים מאז המאה ה-18 לפני הספירה (חייו של אברהם).
דא עקא, המחקר ההיסטורי והארכיאולוגי העדכני מעריך כי בתקופה ההלניסטית והרומית, רוב מוחלט של העם היהודי – כ-60% עד 80% מכלל היהודים – חי בתפוצות הים התיכון ולא בארץ ישראל. בקרב אוכלוסייה עצומה זו, היעדר ברית מילה לא היה חריג שולי, אלא תופעה רווחת ומתמשכת שנפרסה על פני מאות שנים.
בפועל, על פי המחקר ההיסטורי הביקורתי, התקופה שבה המילה לא נתפסה כציווי גורף או כתנאי סף מוחלט לזהות יהודית נמשכה כ-800 שנה – מהמאה ה-3 לפני הספירה (ראשית התקופה ההלניסטית) ועד למאה ה-5–6 לספירה (חתימת התלמוד וגיבוש ההלכה הרבנית).
חוקרים כדוגמת יגאל בן-נון בספרו "מתי הפכנו ליהודים", לצד היסטוריונים של העת העתיקה, מצביעים על כך שבעולם ההלניסטי-רומי נתפסה המילה כסמל זר, ברברי ואף כפגם אסתטי בולט במרחבים ציבוריים כמו הגימנסיון. כתוצאה מכך, שיעור ניכר מהיהודים, נמנע באופן אקטיבי ממילת בניהם. חלקם אימצו פרשנות אלגורית הרואה ב"מילת הלב" הרוחנית חלופה למעשה הפיזי, ואחרים עברו פרוצדורה רפואית לשאיבת או משיכת הערלה (אפיספזם) כדי לטשטש את עקבותיה. לצד אלה, מיליוני "יראי שמים" – נוכרים שהצטרפו לקהילות היהודיות – נחשבו לחלק בלתי נפרד מהמרקם הקהילתי והדתי מבלי שעברו מילה פיזית.
רק לאחר כשלון המרידות והעלייה המטאורית של הנצרות, חכמי המשנה והתלמוד החלו למסד את המיליטנטיות ההלכתית. כדי למנוע טשטוש זהות מול הרוב הנוצרי והפגאני, נקבעה המילה כחובת יסוד שאין עליה עוררין. בתקופה זו אף חוקק שלב ה"פריעה" (חשיפת העטרה) בטקס המילה, שנועד מבחינה רפואית למנוע באופן סופי את האפשרות לשחזר את העורלה.
מתקופת חתימת התלמוד בשלהי העת העתיקה ועד לעת החדשה, המודל הרבני הפך לדומיננטי והפך את ברית המילה לכלל גורף וחד-משמעי בכל הקהילות היהודיות.
בשורה התחתונה, התמונה העולה מהמציאות ההיסטורית מגלה שהתפיסה שלפיה ברית המילה הייתה תנאי סף בלעדי ומוחלט לזהות יהודית בכל הדורות היא הבניה הלכתית ומאורגנת מאוחרת. במציאות ההיסטורית, במשך מאות שנים חיו מיליוני אנשים שהגדירו את עצמם ונחשבו על ידי סביבתם כחלק מהציבור היהודי, ללא ברית מילה.
