רוצים להוציא תוצאות מושלמות מהצ'אט? תפסיקו לדבר אליו כמו לבני אדם ותתחילו להנדס אותו. תקלידו את השורה הבאה בצורה מדוייקת, ורק תחליפו את ההגדרות שבה:
[תפקיד: מומחה] + {טון: סמכותי} = זהב טהור.
האמנתם לי?
האמת היא שכולנו פשוט מתמודדים עם הניסיון להסביר לבינה המלאכותית מה אנחנו רוצים. ואיפה שיש התמודדות – תמיד יהיה מי שינסה להיות הקואוצ'ר שימכור לכם נוסחאות. ההבטחה הזו הפכה את "הנדסת הפרומפטים" לתעשיית שמן הנחשים של ימינו. מה אומרים לו לפני ואחרי, מה אומרים לו להרגיש, איך לשכנע אותו להתחשב בנו, מה קורה כשקלוד בטנטרום או כשג'מיני טורקת את דלת החדר בזעם ועושה לנו סיילנט טריטמנט של שעתיים עד שהטוקנים יתמלאו שוב.
כמו שאי אפשר באמת לקודד שפה אנושית, מתברר שאי אפשר לקודד גם מודלי שפה. כשאנחנו יושבים מול המסך אנחנו אולי מרגישים כמו מתכנתים, אבל בפועל אנחנו אנשי יחסי ציבור שמנסים לדלוור הודעה לעיתונות לעורך קפריזי שאנחנו לא באמת מבינים. "פרומפט" הוא לא קוד קשיח של אפס ואחד. הוא משא ומתן פסיכולוגי שנועד לשכנע קופסה שחורה להזות את הנרטיב שלנו. ואותו פרומפט בשינוי מיקום של מילה יניב לפעמים תוצאות אחרות לגמרי.
רובנו מתיישבים מול הצ'אט ומדברים אליו כאילו פגשנו תודעה, מעדיפים את האשליה של חברות הבינה על פני האמת שמתחת לממשק המנומס לא מסתתרת תובנה, אלא בסך הכל מכונת חישוב סטטיסטית, עמוקה ומורכבת ככל שתהיה.
וכאן, סוקרטס קם מקברו ומחייך. נו, מה, הדרך היחידה להפעיל את הטכנולוגיה המתקדמת ביותר בעולם היא לחזור למיומנות העתיקה מכולן: רטוריקה. רק שהפעם היא לא נועדה לשכנע פתיים בכיכר העיר, אלא לשכנע מכונה.
ובינינו? מול הטיעון הנכון, גם המכונה הזו היא קצת פתיה לפעמים.
