אחד הקטעים האהובים בקלאסיקה "ZOO ארץ ZOO" עוסק בזלדה קירשנבאום ממנחמיה (מצורף כאן למטה), המספרת בזכרונותיה בהקלה כיצד ניצלה מצרה גדולה: לו היתה השודד אבו ג'ילדה ולא זלדה, היו יורים בה במקום.
הספר יצא לאור לפני יותר מחמישים שנה, אבל עבור צה"ל ופרשני החדשות אין צורך להחליף לוגיקה שעובדת, מקסימום להחליף את האריזה. וכך באה לעולם הניוספיק השקרי החדש של התקופה – "ירי מצומצם": בכל פעם שחיזבאללה או איראן שולחים לנו אהלן אהלן שמזניק אותנו דרך הטלפונים, הנדסת התודעה השלטונית תבהיר לנו באולפנים וברשתות החברתיות עד כמה שפר גורלנו: האויב התכוון לירות עלינו אלפי ריבוא פגזים וטילים, אבל צמצמנו את משגריהם במאות אחוזים, יכולתם נחלשה, והירי, גבירותי ורבותי, הירי צומצם. משמעותית.
הביטוי הזה הוא כמובן האחיין המכוער של ה"טפטופים" מפעם, ושניהם חלק מהמשפחה הישראלית הוותיקה של "הזמן עובד לטובתנו".
הנה האמת הסטטיסטית הפשוטה ששום גרף אולפנים לא יראה: זה ממש לא משנה אם איראן יורה 13 טילים חמש פעמים ביום, או טיל אחד חמש פעמים ביום, או אם הטיל התפרק באוויר, הלך לשחות בחוף הצוק או קיבל חץ 3 לפנים. התוצאה בשטח זהה לחלוטין – כל פעילות אנושית, חינוכית או כלכלית אפשרית פשוט נעצרת.
החיים נכנסו להקפאה. הילדים בממ"ד, נמל התעופה סגור וגם העסקים לא מתפקדים. המדינה משותקת. ירי הוא ירי, ואין דבר "מצומצם" בחצי שכונה שרצה למקלט שמונה פעמים ביממה.
אבל המערכת הרדימה אותנו כל כך טוב, שהפכנו כולנו לזלדה. אנחנו אמורים להרגיש הקלה עצומה מתרחיש האפוקליפסה שכביכול נמנע, רק כדי שנהיה אסירי תודה על שגרת השיתוק המטורפת שבה אנחנו חיים עכשיו.
שלא לדבר על זה שמי שמתלונן על הקושי, או על השקרים בפנים, נחשב לתבוסתן שפוגע במורל.
בניגוד כמובן לירי, שהוא מצומצם. באמת מזל גדול שניצלנו מאבו-ג'ילדה.
————–
נ.ב.
חג שמח מאיתנו היוניקים:
