הם מתחככים בפשיזם? גזענים? פה ושם מתחלקת להם אמירה ממש אבל ממש אנטישמית? נו בסדר, אבל יש דמויות בעולם שהן נגד מי שנגדנו אז הם חברים הכי טובים שלנו לנצח נצחים
בחיים האישיים-אינטימיים שלנו, אנחנו אומרים על מישהו שהוא ידיד או ידידה כאשר אנחנו חשים אי-נעימות פנימית מסוימת בדרך שבה אנו מגדירים לעצמנו את הקשר. זה לא "בן זוג", אבל זה גם לא "חבר" במובן הקלאסי. "חבר עם טובות הנאה", כמו שאומר הביטוי המעט מלוכלך באנגלית. וכשאנחנו משתמשים במונח בהקשר יחסיה של ישראל עם העולם? המממ, די דומה כאשר חושבים על זה.
התואר מוענק בשקיקה שיש בה מן הגלותיות לכל מי שמוכן "להיות בעדנו". טראמפ הוא "ידיד ישראל". בן שפירו הוא "ידיד ישראל". ואורבן בהונגריה, וחירט וילדרס בהולנד ואפילו מלוני באיטליה (עד שהיא "בגדה" והביעה תמיכה בפתרון שתי המדינות). אם זה מריח כמו פשיזם, מתבטא כמו גזענות, נראה כמו ברווז, הולך כמו צעדי ברווז של מצעד אס-אס ונשמע כמו ברווזים תומכי עליונות לבנה, שונאי נשים ולהט"ב, מכחישי משבר אקלים ומתנגדי חיסונים – אז הם בטח ממש לטובתנו! כי בואו, הם שונאים ערבים, אז אפשר לסלוח להם על חסרונות קטנים שיש להם פה ושם.
ערך הידידות זולג במהירות גם לשיח הפנים-ישראלי. ממש באחרונה, בראיון לרוני קובן בתאגיד, הגדיר אבישי בן חיים את עמית סגל "ידיד אמת של ישראל השנייה" כאשר התבקש לשים אותו באחת משתי הקטגוריות. כלומר, הוא שימושי לנו, אך לעולם לא יהיה חלק מאיתנו.