למילה "טיול" יש ניחוח נוסטלגי ופסטורלי של שבילים ופק"ל קפה. או לפחות, היה לה לפני שנכנסה ללקסיקון החדש של יהודה ושומרון. "טיול" הוא כבר מזמן לא צעידה תמימה בטבע, אלא שם קוד לחיכוך והפגנת אדנות בכפרים פלסטיניים, שעושה שמות למותג "ישראל".
הבעיה היא לא שהמארגנים מעדיפים לקרוא לזה כך, אלא שהתקשורת מאמצת את הניוספיק הזה בלי למצמץ. וכך, כשבחדשות מדווחים בדאגה על מטיילים שהותקפו, אנחנו אמורים לדמיין חובבי טבע שטעו בניווט, לא קבוצה חמושה שיצאה להדליק את הגזרה.
לרוב, התושבים המקומיים פשוט נועלים את עצמם בבתים מאימת ה'מטיילים'. אבל כשהחיכוך הבלתי נמנע בכל זאת מתלקח, מתחיל מופע גלגול האחריות. המשטרה ממהרת לנקות את עצמה ומגדירה את האירוע כ'תקיפת אזרחים שערכו טיול ולא עוררו פרובוקציה', הצבא מזהיר מפני 'הסטת כוחות', ושני הגופים מעלימים עין ומאשימים זה את זה. הניוספיק המערכתי הזה מאפשר להציג כל פיצוץ כאל תקלה נקודתית, במקום להודות שמדובר בשיטה שמציתה את השטח.
ובקצה שרשרת ההלבנה הזו ניצבת התקשורת. המשטרה והצבא אולי מייצרים את הניוספיק, אבל עורכי החדשות הם אלו שלוקחים את תגובות דובר צה"ל ודוברות המשטרה, עושים להן קופי-פייסט, ושותלים את המילה "מטיילים" ישירות בתוך הכותרות והפושים שלנו.
לטיול יצאנו/
ערבים מצאנו/
גולגולות רוצצנו— דנבי (@danby_) August 21, 2026
