קו מפריד עליון

רק מילה: אסור להשוות

הרבה מעבר לסתימת פיות: הביטוי "אסור להשוות" הפך לכלי רטורי שנועד לסרס דיון ולייצר מניפולציה. כך זה עובד

מתי אומרים "אסור להשוות"? בפשטות, כשיודעים שיש מה להשוות. כי אילולי היה מה להשוות, אז גם לא היה צריך את הטאבו הזה – את המָחק הענקי שנשלף בכל פעם שרוצים למנוע מראש את עצם האפשרות של דיון. זהו למעשה התפקיד של "אסור להשוות".

לו באמת לא היה מה להשוות, אז היה נאמר "אין סיבה להשוות", או "לא יעיל להשוות". אבל במקום זה נאמר: "אסור להשוות". לכן צריך לתת את הדעת לאיסור: שהרי מי מחליט מה מותר ומה אסור? מחליט מי שרוצה לכפות דעה כזאת ולא אחרת. הוא למעשה אומר: תפיסת העולם שלי קובעת שאסור.

ואז צריך לבחון: מה בדיוק אסור? איזה תוכן הוא שאסור בפרסום, אסור בדיבור? הרי מי שמנסה להרוג את הדיון, שולף את האיסור בדיוק במקומות שבהם אין שום מניעה להשוות – רק כי ההשוואה לא נוחה לו. למשל: בין התהליכים שקדמו להתבססות המשטר הפשיסטי שם, לתהליכים הקודמים להתבססות משטר פשיסטי אפשרי כאן. אין לכך שום קשר לאושוויץ או לתאי גזים, ולכן אין מניעה להשוות.

בדיוק מהסיבה הזאת אנחנו מבינים שהאיסור נועד להשיג משהו, נועד לקדם דבר-מה. מה? כשפלוני אוסר להשוות, הוא בעצם מציב בקדמת הבמה את כל הזוועות הנוראיות ביותר שידעה האנושות, אף שממש אין בהן צורך. זאת מניפולציה פשוטה. והוא עושה זאת כדי לבצע דה-לגיטימציה להשוואה שבעיני רבים *כן* מתבקש לעשותה.

מול כל זה, נציין בהכנעה שהמדור אינו חובב מושבע של השוואות היסטוריות. תופעה רעה, היא תופעה רעה. ומציאות אחת אינה דומה למציאות שנייה. ולא כל מדרון הוא מדרון חלקלק שמוביל לאנרכיה, שלטון טוטליטרי ומחנות השמדה. לעתים הוא סתם מדרון. אז אנא מכם, סותמי הפיות שאוסרים להשוות, אבל גם אלה שכל הדלקת נר של חנוכה מזכירה להם את הפרעות בקישינב.