קו מפריד עליון

עצות חינם

לקראת תשפ"ב: חמש מצוות עשה ואל תעשה תקשורתיות

1. אל תזייפו

לצאת מ"הקומפורט זון" זה רעיון טוב לפעילות עם הקואוצ'ר. אבל אם תעשו זאת לראשונה מול המצלמה, היא תקלוט את זה. מיד. אל תנסו לשחק את המשחק או להתאים את עצמכם למדיום, ודאי ללא אימון – תהיו אתם עצמכם והביאו את הייחוד שלכם. זכרו שהמצלמה מעצימה, וכשלא נוח לכם, אין סיכוי שתצליחו להעביר את המסר.

 

2. היו עשירים בביתכם

ישראל אינה ארצות הברית. עושר הוא כמובן לגיטימי (שלא לומר, רצוי), אבל הנפנוף בו בראש חוצות – פחות. נתניהו יכול להצטלם נופש באי פרטי ומשקשק שמפניה, אבל לא בטוח שאתם תיתקלו באותו קהל מעריצים סבלני. סיכוי טוב יותר שתזכו למטר חרפות. 

 

3. אין לכם חברים (בתקשורת) 

כשאתם מתראיינים, מופיעים באולפן, אפילו מעלים סטטוס או ציוץ משלכם ברשתות החברתיות, אל תחשבו לרגע שאתם בין חברים. בשיחת סלון ביום שישי אפשר לדבר בקודים פנימיים, אפשר להריץ דאחקות, אפשר להיות קצת גסים, גזענים, ציניים. ככה, בין חברים. בתקשורת אין לכם חברים, גם אם אתם חושבים אחרת. כל מילה עולה מיד על הגריל, ואם יימצאו על מה לצלות אתכם – יצלו. טיפ: על כל משפט שעומד לצאת לכם מהפה או המקלדת, תדמיינו איך הוא נראה ככותרת ראשית בעיתון.

 

4. אתם לא מתת האל לאומה

אף אחד לא אוהב להרגיש ש"עושים לו טובה". לכן הכרזות לאומה נוסח "מבחינתי היה עדיף לשלם מסים בטורקמניסטן ולהעסיק שם עובדים ברבע שכר", הן לא מסוג האמירות שיגדילו את קהל האוהדים שלכם. גם אם אתם באמת מאמינים בכך. והתגובה של דורשי רעתכם ברשת כבר תהיה פחות נעימה במכפלות. יותר "אני שמח לשלם את המסים שלי פה ולהעסיק עובדים פה כי זה המקום שלי" ובניתם אחלה ערך למותג.

 

5. אל תבנו על זה שאתם פרה קדושה

פרות קדושות יש רק ב… ב… בעצם אין. אין יותר. נגמר. דבר כבר אינו קדוש בתקשורת, ומי שזכה עד אתמול לכבוד ויקר יכול להפוך מחר למרמס. תשאלו את הרמטכ"ל אביב כוכבי. מה יותר בלב הקונצנזוס מהצרכים הביטחוניים של המדינה וההערכה לקציני צה"ל? והנה בשבועות האחרונים הרמטכ"ל למד על בשרו איזו סופה תקשורתית עלולה להתרגש עליו אם בונים יותר מדי על תהילת עבר. דרישות מעט מופרזות בתקציב וניסיון לצ'פר את קציני הקבע, וגם הפרה הזו כבר הרבה פחות קדושה. עוד נחזור לפרה הזאת במהלך השנה הקרובה.