בין פרסיליה קשתי ל״אמילי בפריז״, אין דבר שעוצר את אינסטגרם. אז או שתתלוננו על מותה של המילה הכתובה, או שתצטרפו למסיבה.
שתי תופעות מהתקופה האחרונה העלו שוב לדיון את עידן האינסטגרם: פרסיליה קשתי ו״אמילי בפריז״. הראשונה היא בחורה ישראלית, שגם אחרי שישבה בכלא כי דרסה אדם ונמלטה מהמקום, המשיכה לתפעל את החשבון שלה ב״הצלחה רבה״. הפופולריות שלה לא נפגמה בגלל סיבות פשוטות: היא יפה, שופעת ומאוד מחויבת ל״עשייה״ שלה. ספק אם הסערה הציבורית נגדה פגעה בה, סביר להניח שבדיוק להפך: לא יפתיע אם נוספו לה עוקבים שהתוודעו אליה לראשונה ורוצים לגלות על מה כל הרעש (FOMO), בתהליך שממחיש היטב את עקרונות האינסטגרם ואת מפלצות ה"תוכן" שמזינות את עצמן.
במקביל, לא ברור אם ״אמילי בפריז״ היא פרסומת לאינסטגרם או חלק מקמפיין נגדה. מצד אחד, לפרקים נראה שהסדרה והרדידות שלה הן תמרור אזהרה לצעירים, שמזהים מהצד איך נראים קורבנות הז׳אנר – אנשי הסלפי והדאק-פייס (פרצוף הסלפי מכווץ השפתיים), מחפשי החיזוקים החיצוניים. מנגד, האינסטגרם לא סתם נוכחת בכל סצנה בסדרה – היא הכוח המניע. הסיבה לחיים. המדד להצלחה.
אין מה להתרשם מתלונות של בומרים (אנחנו), שגדלו בעידן האנלוגי, המבכים את העולם שאבד. העולם שבו היה גבוה ונמוך, טוב ורע. או אפילו הצעירים יותר, אלה שמתגעגעים לאינסטגרם ״של פעם״ – האישי, האמנותי, האסתטי – גם הם לא רלוונטיים.
במציאות אינסטגרם נוכחת בכל פינה. רק צוברת כוח ועוקבים. רק מתחזקת ומתרחבת. נראה כאילו היא לא סובלת מנזק היקפי של מי המדמנה שמוטחים בפייסבוק, בעלת הבית שלה.
באחרונה אף הודיעה שהיא מרחיבה את השידורים החיים המשודרים אצלה עד לארבע שעות, נותנת עוד כוח ואופציות ל״ספקיות התוכן״ שלה, ולמעשה הופכת לרשת סטרימינג לכל דבר.
אז מה עושים? לא בטוח שאפשר לעשות, או צריך לעשות. אפשר לבכות את ההשפעה הרעה של הרשת, אפשר לקוות שההגבלים העסקיים יפרידו אותה מפייסבוק (ואז אולי יפרידו את הסטוריז מהפוסטים הרגילים). ואפשר להתחבר לאסקפיזם ולאושר הניבט מכל פינה.
אם התחברתם, אתם לא לבד (ואם לא, אתם לבד..). שני מיליון ישראלים משתפים, מעלים ומפרסמים באינסטגרם באופן יומיומי. זה נכון לאנשים (משתמשים) פרטיים, אבל הכסף מגיע מהעסקים. השידורים החיים יחזיקו את המשתמשים הרבה יותר זמן בעולם של אינסטגרם. שידורים חיים ארוכים יהיו חייבים להיות יותר ויותר חדשותיים, יותר ויותר פייסבוקיים. ככל שאינסטגרם תהיה חדשותית יותר, כך היא תהיה סוג של רשת נוספת, או "עיר" נוספת ליד פייסבוק, ולא מוצר משלים, בעל תכונה אחת ובודדת.
בקיצור, גם איתה אנחנו תקועים.