קו מפריד עליון

מחול החרבות

הטוויטר הפך לזירת מהלומות בין בכירי התקשורת. מומלץ רק לבעלי קיבה חזקה

פרוע יותר מהמערב הישן, נמוך יותר מקומת המסד בגיהינום. הטוויטר הופך לזירת מהלומות מקלדת קיצונית בין בכירי התקשורת. עוד סיבוב ועוד אחד, ועוד עיתונאי מצטרף לזירה המדממת ונחבט אל הקרשים רק כדי לחזור ולהלום מחדש. מי צריך בוטים ארסיים כשכל החגיגה המקולקלת הזו מממשיכה לתדלק את עצמה.

הנה, למשל, הקרבות האחרונים בין עמית סגל, מצד ימין של הזירה, לבין רביב דרוקר, ברוך קרא ואביעד גליקמן שעומדים בצד השמאלי. אחרי ליל עקיצות בלתי נגמר בין הצדדים כתב סגל, הפרשן הפוליטי של חדשות 12: "אם על כל 10 דברי ביקורת שלי על נתניהו בהקשר הפלילי והפוליטי תהיה מילת ביקורת אחת של דרוקר על התנהלות החקירות או תקדימיות התיקים – לרבות השבוע – אני תורם רבבת שקלים לערוץ 13. לראות את ברוך קרא ואביעד גליקמן, צמד הדוברים הנרצעים של מערכת המשפט, שמימיהם לא הוציאו מילת ביקורת על מסוקריהם, לראות דווקא אותם מרטווטים בהתלהבות מאחורי גבו הרחב של רביב מסרים על עיתונות חסרת פניות – סאטירה מרעננת ליום קיץ".

קרא, הפרשן המשפטי, של חדשות 13, הגיב: "לו הייתי כוחני כמו עמית סגל הייתי דורש ממנו עכשיו התנצלות על האמירה השקרית והדיבתית על כך ש״מיימי״ לא הוצאתי מילת ביקורת על מסוקריי. זו תהיה תביעה קלה, שכן לרשותי עומדות עשרות כתבות והופעות אולפניות ביקורתיות על צמרת הפרקליטות, לרבות חשיפת ההקלטות של מנדלבליט".

דרוקר הוסיף: "לא אמרתי שנתניהו 'אשם', שקר גס. אם תמצא מילה אחת שלי כזאת אני תורם רבבת שקלים לחוג נאמני הר הבית. אתה מהדהד תקופה ארוכה את מסריו של נתניהו. לעתים שנייה לפני ולעתים שנייה אחרי". וברוח הדברים האלה זה המשיך והמשיך – ורק כדי לא להגיע למימדים של "החטא ועונשו", ולא בגרסת התקציר – נדלג על פרטי המשך המלחמה ועל קרב הטוויטים העכור בין עיתונאית "המקום הכי חם בגיהינום", שרון שפורר, לעורכת "גלובס", נעמה סיקולר. או בין מו"לית גלובס, אלונה בר-און, לבין נתי טוקר, ושאר אנשי בלפור. המסקנה החגיגית מכל האירועים המיותרים האלה? שנייה לפני ראש השנה ושתיים טרם יום כיפור נשאר רק לקוות שאלה שבוחרים לקחת חלק במהומות האלה ייזכרו במשפט ההוא שנהגנו לומר בגן הילדים: "הכל חוזר אליך".

עריכת תמונה