הפאשיזם משתלם, אילון? מאסק מגלה שלא כל כך
האיש העשיר ביותר בעולם מעורב אינטימית בצעדים האגרסיביים של ממשל טראמפ לפירוק המוסדות בארה"ב, שגם נודף מהם ניחוח לא נעים של "עליונות לבנה", וגם מנסה לבחוש בפוליטיקה האירופית כשהוא תומך במפלגות ימין קיצוניות. ועוד לא דיברנו על הדרך שבה הוא מגייס את פלטפורמת הרפש איקס. מי שסופגת את הריקושטים היא טסלה. וזה לא מפתיע – זה מה שקורה כשהמותג שלך כל כך בנוי על אישיותך. אתה תמיד תהיה כפסע מהשמדת ערך עצמית בגלל מעלליך.
בשבועות האחרונים, החל ברחובות לונדון קמפיין גרילה כנגד אלון מאסק. בתחנות האוטובוס ברחבי הבירה נתלו כרזות שעליהן הכותרת "מ-0 ל-1939 בשלוש שניות. טסלה: ה-Swasticar" (מכונית-קרס, בערך). המילים הללו באו עם תמונה של מכונית טסלה, שמהגג שלה מגיח אלון מאסק, מצדיע במועל יד כפי שתועד בטקס השבעת הנשיא טראמפ. במקביל, הודבקו על פגושיהן של מאות מכונית טסלה ברחבי העיר סטיקרים שעליהם נכתב: "אל תקנו את ה-Swasticar".
לרגל האורבנית של הקמפיין נוספה במהירות רגל ויראלית, שמשתמשת בכל האמצעים הטכנולוגיים שנמצאים כיום בידי כל אחד מאיתנו: היכולת להעלות קבצים לאתרים שמהם אפשר להזמין סטיקרים, חולצות טי, ספלים ומה לא. ועל כל המרצ'נדייז-אינסטנט הזה מופיעה אותה דימוי חזותי: מכונית הקרס. בכך, המשבר של המותג הולך ומעמיק באופן מעריכי. המדבקות מודבקות עתה על רכבי טסלה ברחבי העולם. ומי שלא הודבקה על הטסלה שלו מדבקה כזו, מיהר להשיג את הגרסאות האפולוגטיות שבהן אמירות כגון: "קניתי טסלה לפני שהבנתי מי זה מאסק".
זהו לא רק קמפיין חברתי שמעלה על הפרק שורה של בעיות קשות במנהיגות הפופוליסטית-בואכה-פשיסטית מהסוג החדש שפוקד את ארה"ב בפרט ואת העולם המערבי בכלל. זו גם השמדת ערך מזורזת: מי שבנה מותג שלם על הסיפור האישי שלו ועל זהותו, עלול לגלות עתה שזהותו היא בדיוק מה שמקעקע את המותג. מי שעיצבו את הכרזות כיוונו, כמובן, לקשר ההיסטורי הנוסף בין שליט פשיסט לבין "המכונית שלו": היטלר והחיפושית, "המכונית לכל פועל". באירופה החרדה ממה שקורה עכשיו לדמוקרטיות, זה היה יעיל. בנורבגיה, שבדיה, דנמרק וצרפת נרשמה בפברואר ירידה של 42-48 אחוז ביחס לאותו חודש בשנה שעברה. דווקא בבריטניה, שבה התחיל הקמפיין, ירדו המכירות "רק" ב-20 אחוז. אבל בגרמניה, מן הסתם במישרין בעקבות הקשר בין מאסק ל-AFD, זו כבר התרסקות של ממש: ירידה של 60 אחוז בהשוואה לפברואר הקודם.
מאסק יכול להתנחם אולי בפרק נוסף בהיסטוריה: דווקא החיפושית, המכונית לכל פועל של הנאצים, הפכה בשנות ה-60 של המאה הקודמת לסמל האחווה, השלום והחיים החופשיים של ההיפים. ייתכן שלא הכל אבוד, אלון.