ברגע הנוכחי בישראל, אף אחד כבר לא מתפדח
מה ההבדל בין פדיחה לקרינג׳? רמז, זה לא שנת הלידה שלכם.
הפדיחה היא מה שאנחנו מרגישים כשאנחנו עושים משהו מביך. הקרינג׳, הוא מה שאנחנו מרגישים כשאנחנו רואים מישהו אחר עושה משהו מביך.
המעבר מהפדיחה אל הקרינג׳, הוא לא סתם ההבדל שבין דור האיקס לבין דור ה-Z. הוא מבטא שינוי חברתי תרבותי עמוק יותר. כי ברגע הנוכחי בישראל, אף אחד כבר לא מתפדח. אף אחד כבר לא מרגיש בושה כשהוא עושה משהו לא בסדר.
קשה לבחור דוגמה לאובדן הבושה של התקופה. ולא כי קשה למצוא דוגמה. אלא כי קשה לבחור רק דוגמה אחת מתוך המבחר המסחרר של דוגמאות.
למשל חוסר הבושה של קבינט שלם, שנמנע משחרור החטופים שנחטפו בשל מחדליו שלו, ובו-בזמן תומך בשליחת חיילים וחיילות למותם כבר למעלה מ-700 יום, בזמן שרק מעטים מהם מסכנים בעצמם את היקר להם מכל, את ילדיהם, בתפקיד לוחמים בצה״ל.
היעדר הבושה הוא לא רק של המדינה, אלא של מיליוני ישראלים שטחו עיניהם לראות את הפגיעה במוסר היהודי והישראלי על המתחולל בעזה; טחו עיניהם לראות והם משלימים-מדחיקים-מסכימים-מעודדים עם הרג של מספר בלתי נתפס של חפים מפשע, הרס בקנה מידה של העולם העתיק, העברת אוכלוסייה ממקום למקום, היעדר נגישות לתשתיות בסיסיות ועוד.
או היעדר הבושה של מינוי שר לביטחון לאומי, שהורשע בשמונה עבירות פליליות – בהן התפרעות, הפרעה לשוטר והסתה לגזענות, שתי הרשעות בהחזקת חומר תעמולה עבור ארגון טרור ושתי הרשעות בתמיכה בארגון טרור. מה לו ולביטחון לאומי.
או היעדר הבושה של יאיר נתניהו, על העובדה שהוא מרעיל את השיח הציבורי בישראל, בזמן שהוא עצמו מתפנן במיאמי. ועליו אף מתעלה חברו כאח לו, יונתן אוריך, שנחשד בשיתוף פעולה עם קטאר, בזמן מלחמה, והפצת מידע במסגור שגוי, שנועד למסמס ולערפל את עסקת החטופים. בעולם מתוקן, אוריך היה מבלה עכשיו במעצר עד תום ההליכים, בתא מבודד, ומקבל מזון כפי צרכיו ההכרחיים. בעולם לא מתוקן, הוא מהין לדחקק בטוויטר, מבוקר עד ליל, ובכך מנרמל את עצמו ואת מעשיו המחרידים.
ועוד לא דיברנו על שליחי הציבור שלנו, חברי הכנסת, השרים, חלקם מייצגים אותנו אפילו בתקשורת הזרה – חלקם מעודדים פשעי מלחמה ברבים, ומתדלקים את שנאת ישראל בעולם, חלקם כורה מדי יום שפל חדש, וגורמים לציון אפס בהתנהגות להיראות כמו תעודת הצטיינות. לדוגמא, טלי גוטליב.
ולכן, בפתח השנה החדשה, אם יש דבר אחד שהיינו רוצים להחזיר לחברה בישראל, הוא את הבושה.
