העיתונאי המוביל בישראל ספג ביקורת מגובה בנתונים על סיקור מוטה – ואז יצאה מבין הצללים מי שהציגה עצמה כאחראית על הפעילות שלו ברשתות החברתיות. בניסיונות להגן עליו, היא חשפה התבטאויות רעילות והסתבכה בקטטות רשת מביכות.
הקדמונת: ניהול פעילות דיגיטל הוא כבר לא רק נחלתם של ארגונים או חברות גדולות. גם מבחינתו של אדם יחיד יש בכך יתרונות לא מעטים. למשל, לא כולם יודעים להתנסח וטוב. לא כולם יודעים מתי כדאי להעלות פוסט חדש, ועל מה לדבר. כדאי לתת את המשימה למישהו שמבין בזה (וזה המקום לנפנף ביד ולהזכיר שאנחנו פה, ואנחנו יודעים לעשות בדיוק את זה. ואפילו ממש טוב, באובייקטיביות).
סגל, גם שונאיו יודו, נתפס כאדם נבון ורב כישורים, שמסוגל ללהטט בין שליחת טור לעיתון מודפס, כתיבת ספר, הגשת פרשנות במהדורה וישיבה בפאנלים בכנסים. אז מה זה בשבילו לצייץ ולהעלות פוסטים. אז זהו, מסתבר שמישהי עושה עבורו את זה. ומסתבר שהיא קיצונית בהרבה ממנו (כך נוכח מי שהסתכל בפעילות הרשת שלה) ושההיחלצות שלה למענו לאו דווקא עזרה לו. בשורה התחתונה? לא נעים.
אבל אותנו פחות מעניינת הקטטה, ויותר מעניינת השיטה. אז איך להפעיל איש או אשת סושיאל? קבלו שישה כללי ברזל:
- לפני הכל, לחשוב: האם אתה צריך את זה בכלל? האם מבחינתך זה רק סמל סטטוס, משהו ש"אנשים במעמדך" צריכים? מה תרצי או תרצה להשיג בזה? עד כמה אתה עסוק, שאינך מסוגל לכתוב 240 תווים כמה פעמים ביום? וזה גם עולה כסף, והטובים עולים לא מעט.
- להחליט מהי "פרסונת הרשת" שלך: וחשוב לא פחות: לתאם אותה מבעוד מועד עם איש או אשת הסושיאל שתבחר. למשל: אם את מנכ"לית של בנק שיש לו רבבות לקוחות שהם בעלי עסקים קטנים שנתונים בלחצים רבים בימים אלה, האם פרסונה ליברטריאנית שמרבה ללעוג בארסיות למי ש"ניהל את הביזנס שלו כמו לוזר ולכן שלא יצפה עכשיו שמישהו יעזור לו" היא הדבר המומלץ? ממש לא בטוח, לא ככה? בכל מקרה, אל תתנו לפרסונה של איש הסושיאל להשתלט על הקול שלכם ברשת. מבחינת מי שנחשפים לציוצים או לסטטוסים שלכם, מה שנכתב שם יצא מהטלפון או מהמקלדת שלכם.
- ובאותו עניין: להיזהר מסלבס: ברגע שאיש או אשת הסושיאל הם משפיענים בעצמם, הם מחויבים לא פחות לדמות שלהם–עצמם. לעתים, בסופו של דבר זה בא על חשבון המחויבות לדמות שלך. אתם צריכים אדם שחי מאחורי הקלעים, איש בלי אגו, ובלי בוידעם.
- לזכור שהאלגוריתם הוא המלך: כלומר, הרשתות החברתיות הן בעלות העדפה אינהרנטית לשלילי ולקונפליקט. כך, בציניות, תכנתו אותן. לכן, אם אתה או את רוצים להגדיל את נפח החשיפה ברשתות, האם עיסוק בתכנים פרובוקטיביים שיוצרים תגובות שמזמינות תגובות–נגד שמזמינות התקוטטות הן הדרך המתאימה לכם? וגם אתם מחליטים שאכן כן ואין מנוס מזה בימינו, היו מוכנים להתפלש בבוץ של השוחות.
- לא לנקוט מדיניות שגר ושכח: לכל הפחות, לספק לאדם שיכתוב את הסטטוסים והציוצים שלכם רשימה יומית של נושאים לפיתוח (כן, זה בדיוק "דף המסרים" המפורסם). גם אם סיכמתם מראש שאיש או אשת הסושיאל פועלים באופן עצמאי ורק עוברים על הדברים שאמרתם או פרסמתם ומפיקים מהם חומרים – תהיו עם האצבע על הדופק. זה החשבון שלכם והשם שלכם – לכל הפחות תעקבו אחריו ותבדקו מה קורה בו.
- שמרו על הקיר הרביעי: אסור להניח לתפאורה לקרוס, כי אז נחשפים כל הדברים הלא זוהרים בהצגה שהיא פרסונת הרשת שלכם. אף אחד לא רוצה ללכת לתיאטרון ולראות כבלי חשמל, פיגומים ושקי חול תלויים מהתקרה. והאנלוגיה: אם פרץ משבר, לתת לאיש או אשת הסושיאל להוריד את המסך, לדבר בקולם ולהסתבך בהסברים זה הדבר האחרון שצריך לעשות. ראשית, כי רוב האנשים לא ידעו עד כה שקולך הוא למעשה לא קולך, ועכשיו אתה נתפס כזיוף. שנית, משום שזה מעורר חשד שזרקת את האדם האומלל, שסיפק לך שירות, אל מתחת לגלגלי האוטובוס של הפיד. אם פרץ משבר ואתה רוצה להשקיט אותו, דבר בקולך (אין צורך להגיד "הפעם זה אני שכותב פה". פשוט תשתלטו על החשבון).