כיצד נמתג מחדש את.. והפעם: עיתונות הפרינט

הבריף: להפוך את העיתונות המודפסת מכרכרה רתומה לסוסים – לקורקינט חשמלי

וביותר ממשפט אחד: התפיסה הרווחת היא שתם זמנו של הנייר המודפס, שעיתון הוא מוצר ששייך לעידן שחלף, ושכולנו צורכים חדשות ממסך הסמארטפון שלנו. "היה כתוב בעיתון", כך מאמינים רבים, כבר לא משפיע על אף אחד חוץ מקשישים. אבל, יש בעולם לא מעט דברים ששרדו היטב את שיני הזמן, למרות פיתוחים טכנולוגיים ושינויים חברתיים. אולי הם היו צריכים להתאים את עצמם לקהלים שונים, אולי הם היו צריכים לחפש את הרווחים בדרכים אחרות – אבל עובדה שהם חיים וקיימים. הרדיו שרד את הטלוויזיה. המוזיקה הקלאסית והאופרה שרדו את הרוקנרול. ומי חלם שהקורקינט העתיק לא רק ישרוד את המכונית, אלא גם יחזור בגרסת הייטק טעונה בערכים חברתיים וסביבתיים – ויחליף אותה במרכזי הערים הגדולות. שם אנחנו רוצים להיות.

הבעיה. כבר קרוב ל-30 שנה שהאינטרנט הוא חלק מחיינו. פריצתו לוותה מיד בחששות וחרדות מצד בעלים של כלי תקשורת. הם מיהרו להניח שמאחר והם לא יכולים להתחרות במהירות, בעדכון ובחינמיות של הרשת – אין להם מה להציע. מאז, הם רק מנהלים קרבות מאסף, מנסים לצמצם הפסדים ולייעל ככל האפשר את המערכות.

גם שוק הפרסום בעיתונות המודפסת מכורסם בעקביות. זה קורה, כי:
א. אכן חלק מהצרכנים עבר במהירות לצרוך חדשות מהאינטרנט – כל עוד הן בחינם
ב. השפעה של קרב פוליטי שהם התעקשו לערב בו את עצמם, וההשקה של החינמון "ישראל היום" שאינה מנותקת מהקרב הזה
ג. המעבר לפרסום המטורגט בדיגיטל
ד. הדימוי הרע שעיתוני הפרינט לא נלחמו בו

המו"לים הניחו הנחות מוקדמות, החלו לפגוע במוצרים שלהם ולבסוף נכנעו ללא קרב. יש פה תהליך עם היזון חוזר: ככל שהם הניחו שתם עידן העיתונים והחלו לכרסם במצבת העיתונאים ולהציע תכנים מצומצמים ביחס לימיהם הגדולים – כך הם הפכו לפחות אטרקטיביים והגדילו את הנחיתות שלהם. ככל שהם הרגישו מוכים ומאוימים פסיכולוגית, ממש סוג של דיכוי מופנם, כך גם המוצר שידר חולשה. ככל שהחלו באיחוד מערכות והטמיעו עובדים שלא מגיעים ממסורות הפרינט – כך המוצר איבד מייחודו ואימץ את כל התכונות הפחות מוצלחות של הווב: במקום שיקולי עריכה – שיקולי "על מה הקליקו", חוסר הקפדה, חוסר יכולת לבדוק ולאמת, שטחיות, טקסטים באיכות בינונית, יבשושיות קורקטית לעומת "הפואטיקה של הטבלואיד" ועוד. כעת, העיתון קרוב מאוד להיות שאריות לא עדכניות של אינטרנט מודפס, מוצר שאיבד את הכיוון.

ההזדמנות. דור Z מגלה כמה תכונות מעניינות מאוד בצריכת המדיה שלו. הלכה למעשה, בחלק מההתנהגויות שלו הוא דילג על דור או שניים, ומגלה סממנים שמזכירים יותר את הסבים והסבתות הבומרים שלהם (בומרים במובנם המקורי: ילידי השנים שאחרי מלחמת העולם השנייה) מאשר את הוריהם בני דור X והמילניאלז. ההורים שלהם גדלו לתוך טלוויזיה שהפכה לקצבית ומקוטעת יותר ויותר והתבגרו לתוך כניסת המחשבים האישיים והאינטרנט. חושיהם הופצצו מכל עבר, והם קיבלו את ההפצצה הזו בברכה. כך הם גם כמבוגרים. מחקרים מראים, שדור Z אומנם "עם האף בסמארטפון" כל היום – אבל הפעילות הזו הולכת והופכת לרעש הרקע של חייהם. היא לא נתפסת אצלם כצריכת תוכן, כפי שאספקת החשמל והמים אינן תוכן. אז מה כן? בגדול, הדברים שעשו סבא וסבתא. רדיו (בדמותו המודרנית – פודקסטים), ספרים פיזיים וגם עיתונים. צריכת תוכן, עבורם, היא פעולה מגרת חושים שעושים עבורה פאוזה מהמולת החיים. וגם, חידוש מגניב, novelty, כפי שתקליטי ויניל ומצלמות פילם חווים שגשוג מאוחר.

למעשה, לעומת אפליקציה או אתר, עיתון מודפס נכתב, נערך ומעוצב כשהוא יונק ממסורות אחרות לגמרי שמספקות מוצר עם חוויה אחרת לגמרי. אתר או אפליקציה הם זרם בלתי נגמר של אייטמים. התוצאה לכאורה גדושה, אבל למעשה דלה.
היא דלה גם ברמת הכתיבה וגם בנטייה הטבעית לצוד את הגולש באמצעות קליקבייטס ורפליקות קבועות שמתיישנות מהר ("לא תאמינו מה האיש הזה מצא מתחת למכונית שלו"). עיתון מודפס הוא אחר: הוא מספר סיפור עמוד אחר עמוד, הוא מגוון ומתעדף חדשות, הוא מאפשר אורך נשימה, הוא מספק חוויה ויזואלית, אפשר להניח אותו מקופל, ולחזור לכתבה על מאיץ החלקיקים החדש גם בערב, בלי שהיא נדחקה לתחתית הארכיון. את העיתון אפשר למשש, להקדיש לו פנאי שהוקצה לו במיוחד. בקיצור, המו"לים שכל כך מיהרו לדלל את העיתונים שלהם לא הבינו מה יש להם ביד.

ולבסוף, המשיכה הגדולה של ראשית ימי האינטרנט הייתה החינמיות. זה נגמר, וצרכני החדשות באינטרנט למדו לשלם. לכן, הם בשלים גם לשלם עבור עיתון מודפס.

האיומים. לאבד את האוכלוסייה המבוגרת. ומה אם היא ורק היא מחזיקה אותנו עם האף מעל המים? אם נפנה להיפסטרים ולבני דור Z בשפה שלהם ונעסוק במה שמעניין רק אותם, איך לא נגרום לבסיס המנויים הנאמן שלנו להתייאש? אנו עלולים להישאר קירחים מכאן ומכאן.

אז מה עושים? ראשית, מנצלים את התופעה של קפיצת דור. זהו חלון הזדמנויות מעולה לנקוט צעדים בלי החשש לאבד את גרעין הקוראים המבוגרים. אדרבה, יש פה מעין זהות אינטרסים מרתקת שהיא כר פורה לשינויים באפיון המערכתי של העיתונים ולפעילויות יח"צ ודיגיטל. למה הכוונה? לצוותי עיתונאים של מבוגר-צעיר, למשל. או תחומים שאפשר להשקיע בהם משום ששתי האוכלוסיות כמהות להן, ומשום שבהם יש לפרינט יתרון על פני כלים אחרים. תחומים כמו שירה, ספרות, אמנות פלסטית, קולינריה. ההשקעה בתחומים הישנים-חדשים תשפיע כמובן, על תמהיל המוצר. פחות הארד-ניוז. פחות נושאים שלכאורה כלי חדשות לא יכול בלעדיהם. מבחינתנו, שהסיקור הצווחני והחלול שלהם יישאר במקום שאליו הוא שייך – ההמולה שברקע. לא פה.

שנית, אורזים וממסגרים אחרת את המוצר. העיתון החדש הוא מוצר שמרגישים בחושים: מחזיקים אותו ביד, מריחים את הדפוס. הוא מוצר לרוח, לנשמה. מוצר למי שמעניק לעצמו הפסקה שמיועדת להתעמקות. הוא עצמו, בגלל טיב הכותבים ורמת הכתיבה, שילוב בין אמנות לבין אומנות מסורתית שאנו נהנים ממנה לאחר שהבשילה והתפתחה מאות בשנים. התקשורת האלקטרונית והרשת מייצרים רעש, זיהום סביבתי לנפש. העיתון המודפס הוא בריחה זמנית מהזיהום. שאיפה של אוויר אחר.

ועוד משהו, לא יזיק לחזור לכתיבה טובה, מרגשת, עשירה, מצחיקה, מספרת סיפור. כתיבה שהיא חוויה. לא כתיבה של יצרן תוכן.

חלי אריה

יועצת תקשורת

בוגרת תואר ראשון בפרסום ובתקשורת שיווקית.

בעלת ניסיון רב בניהול פרויקטים מורכבים תחת לוחות זמנים צפופים ובניהול אירועים גדולים ללקוחות פרטיים ועסקיים.

בתחום יחסי הציבור חלי התמקצעה בעולמות הצרכנות ועומדת בקשר שוטף עם מגוון רחב של לקוחות מהמובילים בשוק.

לילך דמתי

מנהלת משרד

בעלת ניסיון רב בעולם השיווק והפרסום, מילאה שורת תפקידים, ובהם מנהלת מכירות ומנהלת מסחרית בגופי מדיה שונים.

מתן גרינשטיין

מנכ"ל

מתן גרינשטיין, מנכ"ל

מתן שימש בתפקידים בכירים בחטיבת דובר צה"ל, בתפקידו האחרון כראש ענף התקשורת בחטיבה (בדרגת סא"ל)

שירותו של מתן בחטיבת דובר צה"ל נפרס על פני 15 שנה. בין השנים 2008-2011 כדובר פיקוד העורף ובין השנים 2011-2014 כראש מדור תא הכתבים הצבאיים בענף תקשורת ובמסגרת תפקיד זה ניהל את מדיניותו התקשורתית של צה"ל במהלך המבצעים  עופרת יצוקה, עמוד ענן וצוק איתן

לאחר מכן מונה לפקד על יחידת ההסרטה של דובר צה"ל שריכזה את תחום המדיה ביחידה בשגרה ובחירום
גרינשטיין החל את דרכו בדוברות אוניברסיטת חיפה וזאת לצד לימודי תואר ראשון בהצטיינות בתקשורת במכללת עמק יזרעאל

הגר לוין

סמנכ"לית תפעול

בעלת ניסיון של למעלה מעשור בתקשורת וניהול קמפיינים מסחריים וציבוריים. פיתחה ב-unik את תחום ההפקה, וצברה רזומה מרשים של הפקות ללקוחות: מסיבות עיתונאים, אירועי מדיה, השקות בינלאומיות ועוד. בעלת תואר שני במדיניות ציבורית מאוניברסיטת תל אביב.

עמית קרייזל

יועצת תקשורת

בוגרת מכינת גליל עליון, מדרשה למנהיגות חברתית. את שירותה הצבאי עשתה בחטיבת דובר צה"ל, ובמסגרתו הייתה דוברת חטיבת תותחנים. בין לקוחותיה במשרד תוכלו למצוא את פורום חברות הקדישא, מועצת הקהילות והקבוצות המשימתיות והבינתחומי.

שי כהן-ויינברגר

יועצת תקשורת

בוגרת מערך דובר צה"ל. במסגרת שירותה ביחידה עבדה באופן שוטף אל מול כלל מערכות התקשורת המודפסת בפריסה הארצית וכן אל מול אתרי האינטרנט השייכים להם.  בין לקוחותיה במשרד תוכלו למצוא את שפיר הנדסה בע"מ, מכון אהרן, הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו

מאיה ארדיטי

יועצת דיגיטל

בעלת תואר ראשון בפרסום ותקשורת שיווקית. בעלת ניסיון של ניהול לקוחות ממשרד פרסום וכמתאמת שיווק בחברת יבואנית רכב מובילה בארץ. בעיצומו של תואר שני במנהל עסקים

מיטל נעים

יועצת תקשורת

בעלת ניסיון של 20 שנה בתחום הייעוץ התקשורתי והאסטרטגי. במהלך השנים טיפלה במגוון רחב של לקוחות בתחום הכלכלה ושוק ההון. החל מחברות ציבוריות, חברות נדל"ן, בתי השקעות, גופי רגולציה וכלה בניהול משברים בגופים פיננסיים. בעלת תואר ראשון בניהול ותקשורת

שי פלטניק

יועצת דיגיטל

שי פלטניק, יועצת דיגיטל
שי היא בוגרת חטיבת דובר צה"ל, ואשת שטח אמיתית (כדוברת לשעבר של חטיבות שונות בגבול מצרים וירדן).
במסגרת שירותה ביחידה אף זכתה שי לאות ההצטיינות של היחידה לשנת 2020.
כיום, לצד עבודתה כיועצת תקשורת, לומדת שי תקשורת וניהול.

עידו דוד כהן

יועץ תקשורת

שירת בגלי צה"ל כמפיק, עורך ומגיש במחלקת החדשות, ולאחר מכן כעורך בחדשות 10 בתכניות כמו המהדורה המרכזית, 'היום שהיה', 'לילה כלכלי' ואחרות. עידו הוא גם עורך דין מוסמך, בוגר תואר ראשון במשפטים באוניברסיטת תל אביב, שם שימש כעוזר מחקר לפרופ' איל גרוס והיה בין מייסדי ועורכי מאגר המידע המקוון "משפט ולהט"ב".

אורן ורמוס

ארט דירקטור

מעצב גרפי ופרסומאי, היה ארט דירקטור במשרדי פרסום מובילים. עומד מאחורי עשרות קמפיינים עבור מפרסמים כמו בזק, הוט, פיג'ו, פרטנר, טובורג, קינלי סודה, תאגיד השידור כאן ועוד. עיצב גם קמפיינים פוליטיים וחברתיים. בוגר המרכז האקדמי לעיצוב ויצו חיפה, שם הוא מלמד כיום פרסום.

דקלה אברג'יל

עוזרת אישית לבעלי החברה

בעלת ניסיון רב במגזר הפוליטי והעסקי ובליווי קמפיינים ומאבקים. ליוותה בכנסת במשך 12 שנים את העשייה של השרים ויושבי ראש מפלגת מרצ לשעבר יוסי שריד ז"ל וחיים אורון (ג'ומס), ולאחר מכן עבדה 6 שנים עם יו"ר קבוצת הראל ביטוח ופיננסים.

Noa served for six years as an officer in the IDF Spokesperson’s unit, mainly in operational field units, including the Kfir Brigade and the Gaza Division, and took part in managing some of the most complex and well-publicized challenges and media crises’ that the IDF has faced in the past few years such as the Hebron shooting incident with Elor Azaria and the ongoing security deterioration in the area surrounding the Gaza strip. She is currently studying political science and sociology in The Academic College of Tel Aviv–Yaffo.

Noa Cohen

Media consultant

ישראל רובינשטיין

ראש המחלקה החרדית

בני-ברקי במקור ובנשמתו, תושב אופקים ובוגר ישיבת זרועה שבנגב. מומחה בתקשורת חרדית על כל גווניה. ייצג מספר רב של לקוחות בעלי פרופיל תקשורתי גבוה במהלך הקריירה שלו, בעל ניסיון רב הן ביחסי ציבור קלאסיים והן בשיווק דיגיטלי בעולם החרדי. בתפקידו מרכז ישראל את כלל פעילות החברה אל מול עיתונאים ומשפיענים מהחברה החרדית.

יניב שדה

מנהל Unik digital

ניסיון במכירות ושיווק של למעלה מ-15 שנה. מומחה בשיווק דיגיטלי, בניית אתרי תדמית וסחר, ניהול קמפיינים מגוונים וקידום אורגני של עמודי סושיאל לגופים פרטיים ועסקיים. בעל תואר ראשון במשפטים.

עדי אדרי

מנהלת תחום ריטייל

עוסקת בתחום יחסי הציבור והדוברות מאז שנת 2002, ובעלת ניסיון עשיר בכל תחומי הצרכנות והריטייל השונים. לאורך השנים ליוותה בהצלחה רבה מגוון רחב של לקוחות בתחומי הקמעונאות, צרכנות, בריאות, רכב, תעסוקה ומלונאות, כמו ליימן שליסל, עוף טוב, Expo תל אביב, מלונות פרימה, AllJobs ועוד.

אסף שניידר

מנהל תוכן

בעל ניסיון של למעלה מ-20 שנה בתפקידי כתיבה ועריכה בכירים. ניהל צוותים גדולים של כותבים, עורכים ומעצבים בדסק החדשות של "ידיעות אחרונות"

ברק כפיר

סמנכ"ל יח"צ

בעל ניסיון רב של מעל עשור בתחום היח"צ והדוברות, כולל במערכי הדוברות של ארגונים ציבוריים גדולים כגון דובר צה"ל ודוברות משרד המשפטים. בין לקוחותיו ניתן למצוא את AIG, Manpower, פורום ה-15 (הערים העצמאיות בישראל), התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית ועוד.

רותם ליבנת

יועצת דיגיטל

בעלת ניסיון מקצועי בתחום ניהול לקוח ממשרדי פרסום וכמנהלת שיווק דיגיטלי בארגונים חברתיים. בעלת תעודה כמומחית בשיווק דיגיטלי מהטכניון, ובעלת תואר ראשון במדע המדינה והיסטוריה מהאוניברסיטה העברית.

נועה אלרואי

יועצת תקשורת

החלה את דרכה בחטיבת דובר צה"ל כסגנית ראש מדור כתבים צבאיים ודוברת אוגדת הגליל. בשירותה קיבלה אות הצטיינות מטעם דובר צה"ל דאז, האלוף מוטי אלמוז, ומצטיינת דובר צה"ל במילואים.
בוגרת תואר ראשון במשפטים בתוכנית מצטיינים במרכז הבינתחומי הרצליה וכיום סטודנטית לתואר שני. במהלך לימודיה ביצעה התמחות במשלחת הישראלית לאו"ם כחלק מצוות הדוברות ובצוות לוועדה החמישית.

בין לקוחותיה במשרד תמצאו את משלחת האיחוד האירופי לישראל, בית החולים האנגלי בנצרת והמרכז הישראלי להתמכרויות.

אילה בראון

יועצת תקשורת

ילידת ירושלים. בוגרת מדרשית הרטמן ומכינת מיתרים-לכיש. החלה את דרכה בעולם התקשורת בדובר צה"ל, במסגרת שירותה ביחידה עבדה באופן שוטף אל מול כלל מערכות הטלוויזיה השונות בתקשורת הישראלית ולאחר מכן שירתה בתור הדוברת של חטיבת הגולן והחרמון.
בין לקוחותיה תוכלו למצוא את הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, ניהול פלטפורמות הדיגיטל של משלחת של האיחוד האירופי לישראל, ומגי וילנסקי מדיה בע"מ.

עידו פרנקו

יועץ דיגיטל

בוגר מערך דובר צה"ל. במסגרת שירותו בחטיבה שירת כדובר בנציגות פיקוד הדרום והיה חלק מדברור אירועים מבצעיים ויומיומיים.
בין לקוחותיו במשרד תוכלו למצוא את אולפני הרצליה, מותגי Mazda ו-BMW, כביש 6 חוצה צפון והנתיב המהיר.

נועם פייגנבאום

יועצת תקשורת

החלה את דרכה בעולם התקשורת כבר בתיכון, כדוברת מועצת התלמידים והנוער הארצית, לאחר מכן שירתה בחטיבת דובר צה"ל בעבודה מול כלל אתרי החדשות וערוצי הרדיו, דוברת החטיבה המרחבית גוש עציון ושירות קבע כמפקדת במדור צבא וחברה האמון על השתתפות מפקדי צה"ל בכנסים אזרחיים ואירוח ביקורי בכירים בצה"ל. בשירותה קיבלה אות הצטיינות מטעם דובר צה"ל דאז, האלוף מוטי אלמוז. סטודנטית לניהול ופסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה.

נסים דואק

בעלים

כמי שחיידק העשייה והרצון לחולל שינוי משכו אותו עוד מילדות, נסים ניהל קריירה בת עשור בעיתונות, במהלכה כבר בגיל 30 כיהן כעורך הראשי של המגזין הכלכלי "ממון" בעיתון ידיעות אחרונות. מאז הקמת החברה ב-2003, דואק משמש כאסטרטג ויועץ בכיר שהוביל שורה ארוכה של קמפיינים ציבוריים ופוליטיים, אשר רבים מהם עיצבו את סדר היום של החברה הישראלית.