חטפו סעיף  

מדוע הביטויים המשפטים "המתה בקלות דעת" ו"המתה באדישות" כל כך מעצבנים אותנו? ואיך דווקא שימוש באסטרטגיות של עיצוב ממשקי משתמש אינטרנטיים עשוי להיות הפתרון

 

כאשר הוגש כתב האישום כנגד השוטר שהרג את הצעיר על הספקטרום האוטיסטי איאד אל-חלאק, הרבה מאוד אנשים התרעמו על סעיף האישום: "המתה בקלות דעת". למען השם, מה "קל דעת" במוות נורא של אדם חף מפשע?

הסעיף שמעורר כל כך הרבה אמוציות הוא חדש יחסית. הוא נוסד לפני כשנתיים, דווקא כחלק ממהלך שנועד להוסיף לסקאלה של עבירות ההמתה דרגות ביניים נוספות, כדי ליצור מצב שמזכיר את murder one ו-  murder שנהוג בארה"ב, ובדומה למדינות אחרות שבהן יש אפילו שמונה דרגות חומרה של גרימת מוות.

המחשבה שמאחורי השינוי הייתה דווקא מתוך רצון להחמיר ולשים סוף לתופעה מקוממת: ביותר מדי מקרים מתוקשרים, סעיף הרצח הוחלף בהריגה כחלק מהסדרים בין המדינה להגנה. מה שעורר זעם ציבורי וסיקור עיתונאי, על מה שמכונה "עסקאות טיעון" שערורייתיות, שבהן למשפחתו של הקורבן אין כל יכולת להשפיע, קולה לא נשמע והיא רואה לנגד עיניה איך האדם שלקח את חיי יקירם מחייך בסיפוק בבית המשפט לאחר שנגזר עליו עונש של שנים בודדות, שגם ממנו יירד שליש "על התנהגות טובה".

ועדה מיוחדת דנה בעניין במשך שנים והמלצותיה התקבלו. הכוונה הייתה ליצור מדרגות חומרה חדשות בין הריגה לבין רצח, שמהן יוכלו להיגזר עונשים מתאימים. רצח שתוכנן בקפידה במשך זמן והוצא לפועל בקור רוח יהיה הרף העליון והוענק לו סעיף חדש: "רצח בנסיבות מחמירות". מתחתיו נותר על כנו סעיף הרצח "הרגיל", שעתה הוא שווה ערך גם ל"המתה באדישות". כלומר, כאשר לאדם לא משנה אם חברו ימות או לא כתוצאה ממעשיו (כך הוחמר באחרונה עונשו של שוטר מג"ב שירה למוות בחברו נעים מאדי ז"ל תוך כדי משחק). מתחתיו נקבע סעיף חדש, "המתה בנסיבות של אחריות מופחתת" שמכסה מקרים שבהם, למשל, אדם סופג התעללות קשה במשך תקופה ארוכה ובסוף מאבד את עשתונותיו והורג את המתעלל. ורק מתחת לשלושת אלה נקבע הסעיף החדש "המתה בקלות דעת", מתחתיו יש שני סעיפים נוספים שנותרו כפי שהם, שעוסקים בנהיגה ואחריות על שלומם של תינוקות.

עבירות קלות הדעת החליפה את "גרימת מוות ברשלנות", אבל הניסוח המשפטי של סעיף 301 ג' לחוק העונשין מעליב כל פעם מחדש את המשפחות של הקורבנות ואת הציבור. המחוקקים ישבו על המדוכה כשהאפים שלהם תחובים עמוק בתוך הספרים, ולא העלו על דעתם שאפילו הם ממרום מעמדם צריכים לחשוב איך המילים שלהם מפורשות על ידי הציבור. ולא שהביטוי "המתה באדישות" מוצלח בהרבה.

מבחינת המחוקק, הביטוי "קלות דעת" מתאר מצב שבו מבצע העבירה נטל סיכון בלתי סביר, וקיווה שהתוצאה הקטלנית לא תתממש (כלומר, ביצע מעשה שידע שיש סיכון חיים בצידו, אבל לא רצה שאדם יאבד את חייו). אבל הציבור הרחב לא אמור להבין בהגות משפטית ובפילוסופיה שעומדת מאחורי סעיפי החוק. המחוקקים אמרו "קלות דעת"? אנחנו העם נשפוט אותם לפי משמעות המילים שידועה לנו. קלות דעת, בהגדרה המוכרת לרוב בני האדם שאינם משפטנים, היא חוסר רצינות, ליצנות, שטותניקיות. וכשאדם מקפח את חייו, והפרקליטות קובעת כביכול שזו שטותניקיות – פה אנחנו כועסים.

מה אנחנו למדים מזה? שאפילו ספר החוקים צריך עבודת מיקרו-קופי. גם ככה למערכת המשפט יש דימוי אליטיסטי ומנותק. ביטוי כמו "קלות דעת" מרחיק אותם מאיתנו. התהליך המחשבתי הוא כזה: אנחנו קוראים את הפשט של הביטוי "קלות דעת" ומחברים לו את סט ההנחות והתפיסות שכבר יש לנו – למשל, "מערכת המשפט היא גוף מנותק ואליטיסטי". וכך, התוצאה של פעולת החיבור הזו היא המסקנה – "לשופטים המנוכרים לא באמת אכפת כאשר אדם מאבד את חייו" או "מערכת המשפט ומערכת הביטחון הן כלים שלובים, זו תשרת תמיד את זו והצדק לא ייעשה ולא ייראה". השלב הבא הוא להתקומם.

תחום המיקרו-קופי, שהוא עניין חדש למדי ובדרך כלל משויך לעולם ה-UI, ממשק המשתמש של האינטרנט או האפליקציות, הולך והופך לרלוונטי יותר ויותר גם בעולם התוכן הגדול שמחוץ ליקום שבו נולד. האם הסביבה האינטרנטית שבה אנחנו חיים הופכת אותנו לבני אדם שמופעלים על ידי מילים בודדות? האם המוח שלנו עבר מעין אבולוציה מואצת, ועתה אנחנו מביטים על סביבתנו ומפרשים אותה דרך פילטרים אינטרנטיים? ייתכן מאוד.

דמויות פוליטיות כמו נתניהו ובנו יאיר כבר הבינו את זה, והם אמנים במיתוג יריבים ושנואי נפש על ידי מילה או שתיים שהן הרבה מעבר לקללות או גידופים (למשל: "חמוצים", "דמבו", "ינשוף", "השמאל").

למעשה, אלה הוראות הפעלה מקודדות לתומכיהם: אלה התמונות שאת או אתה אמורים לראות מול עיניכם, זה סט הערכים שדרכו אתם תבחנו את העולם. משפחת נתניהו מתפעלת אותנו באמצעות מיקרו-קופי.

המשמעות של כל זה היא ששורה של מוסדות, ארגונים ובעלי תפקידים צריכים להבין, ראשית, שהם יוצרי תוכן גם אם נדמה להם שהם לא; שנית, הם צריכים להבין שמילים והוראות קצרצרות מפעילים תהליכים קוגניטיביים מסובכים ורבי-שכבות הרבה יותר ממה שנראה לעין.

חלי אריה

יועצת תקשורת

בוגרת תואר ראשון בפרסום ובתקשורת שיווקית.

בעלת ניסיון רב בניהול פרויקטים מורכבים תחת לוחות זמנים צפופים ובניהול אירועים גדולים ללקוחות פרטיים ועסקיים.

בתחום יחסי הציבור חלי התמקצעה בעולמות הצרכנות ועומדת בקשר שוטף עם מגוון רחב של לקוחות מהמובילים בשוק.

לילך דמתי

מנהלת משרד

בעלת ניסיון רב בעולם השיווק והפרסום, מילאה שורת תפקידים, ובהם מנהלת מכירות ומנהלת מסחרית בגופי מדיה שונים.

מתן גרינשטיין

מנכ"ל

מתן גרינשטיין, מנכ"ל

מתן שימש בתפקידים בכירים בחטיבת דובר צה"ל, בתפקידו האחרון כראש ענף התקשורת בחטיבה (בדרגת סא"ל)

שירותו של מתן בחטיבת דובר צה"ל נפרס על פני 15 שנה. בין השנים 2008-2011 כדובר פיקוד העורף ובין השנים 2011-2014 כראש מדור תא הכתבים הצבאיים בענף תקשורת ובמסגרת תפקיד זה ניהל את מדיניותו התקשורתית של צה"ל במהלך המבצעים  עופרת יצוקה, עמוד ענן וצוק איתן

לאחר מכן מונה לפקד על יחידת ההסרטה של דובר צה"ל שריכזה את תחום המדיה ביחידה בשגרה ובחירום
גרינשטיין החל את דרכו בדוברות אוניברסיטת חיפה וזאת לצד לימודי תואר ראשון בהצטיינות בתקשורת במכללת עמק יזרעאל

הגר לוין

סמנכ"לית תפעול

בעלת ניסיון של למעלה מעשור בתקשורת וניהול קמפיינים מסחריים וציבוריים. פיתחה ב-unik את תחום ההפקה, וצברה רזומה מרשים של הפקות ללקוחות: מסיבות עיתונאים, אירועי מדיה, השקות בינלאומיות ועוד. בעלת תואר שני במדיניות ציבורית מאוניברסיטת תל אביב.

עמית קרייזל

יועצת תקשורת

בוגרת מכינת גליל עליון, מדרשה למנהיגות חברתית. את שירותה הצבאי עשתה בחטיבת דובר צה"ל, ובמסגרתו הייתה דוברת חטיבת תותחנים. בין לקוחותיה במשרד תוכלו למצוא את פורום חברות הקדישא, מועצת הקהילות והקבוצות המשימתיות והבינתחומי.

שי כהן-ויינברגר

יועצת תקשורת

בוגרת מערך דובר צה"ל. במסגרת שירותה ביחידה עבדה באופן שוטף אל מול כלל מערכות התקשורת המודפסת בפריסה הארצית וכן אל מול אתרי האינטרנט השייכים להם.  בין לקוחותיה במשרד תוכלו למצוא את שפיר הנדסה בע"מ, מכון אהרן, הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו

מאיה ארדיטי

יועצת דיגיטל

בעלת תואר ראשון בפרסום ותקשורת שיווקית. בעלת ניסיון של ניהול לקוחות ממשרד פרסום וכמתאמת שיווק בחברת יבואנית רכב מובילה בארץ. בעיצומו של תואר שני במנהל עסקים

מיטל נעים

יועצת תקשורת

בעלת ניסיון של 20 שנה בתחום הייעוץ התקשורתי והאסטרטגי. במהלך השנים טיפלה במגוון רחב של לקוחות בתחום הכלכלה ושוק ההון. החל מחברות ציבוריות, חברות נדל"ן, בתי השקעות, גופי רגולציה וכלה בניהול משברים בגופים פיננסיים. בעלת תואר ראשון בניהול ותקשורת

שי פלטניק

יועצת דיגיטל

שי פלטניק, יועצת דיגיטל
שי היא בוגרת חטיבת דובר צה"ל, ואשת שטח אמיתית (כדוברת לשעבר של חטיבות שונות בגבול מצרים וירדן).
במסגרת שירותה ביחידה אף זכתה שי לאות ההצטיינות של היחידה לשנת 2020.
כיום, לצד עבודתה כיועצת תקשורת, לומדת שי תקשורת וניהול.

עידו דוד כהן

יועץ תקשורת

שירת בגלי צה"ל כמפיק, עורך ומגיש במחלקת החדשות, ולאחר מכן כעורך בחדשות 10 בתכניות כמו המהדורה המרכזית, 'היום שהיה', 'לילה כלכלי' ואחרות. עידו הוא גם עורך דין מוסמך, בוגר תואר ראשון במשפטים באוניברסיטת תל אביב, שם שימש כעוזר מחקר לפרופ' איל גרוס והיה בין מייסדי ועורכי מאגר המידע המקוון "משפט ולהט"ב".

אורן ורמוס

ארט דירקטור

מעצב גרפי ופרסומאי, היה ארט דירקטור במשרדי פרסום מובילים. עומד מאחורי עשרות קמפיינים עבור מפרסמים כמו בזק, הוט, פיג'ו, פרטנר, טובורג, קינלי סודה, תאגיד השידור כאן ועוד. עיצב גם קמפיינים פוליטיים וחברתיים. בוגר המרכז האקדמי לעיצוב ויצו חיפה, שם הוא מלמד כיום פרסום.

דקלה אברג'יל

עוזרת אישית לבעלי החברה

בעלת ניסיון רב במגזר הפוליטי והעסקי ובליווי קמפיינים ומאבקים. ליוותה בכנסת במשך 12 שנים את העשייה של השרים ויושבי ראש מפלגת מרצ לשעבר יוסי שריד ז"ל וחיים אורון (ג'ומס), ולאחר מכן עבדה 6 שנים עם יו"ר קבוצת הראל ביטוח ופיננסים.

Noa served for six years as an officer in the IDF Spokesperson’s unit, mainly in operational field units, including the Kfir Brigade and the Gaza Division, and took part in managing some of the most complex and well-publicized challenges and media crises’ that the IDF has faced in the past few years such as the Hebron shooting incident with Elor Azaria and the ongoing security deterioration in the area surrounding the Gaza strip. She is currently studying political science and sociology in The Academic College of Tel Aviv–Yaffo.

Noa Cohen

Media consultant

ישראל רובינשטיין

ראש המחלקה החרדית

בני-ברקי במקור ובנשמתו, תושב אופקים ובוגר ישיבת זרועה שבנגב. מומחה בתקשורת חרדית על כל גווניה. ייצג מספר רב של לקוחות בעלי פרופיל תקשורתי גבוה במהלך הקריירה שלו, בעל ניסיון רב הן ביחסי ציבור קלאסיים והן בשיווק דיגיטלי בעולם החרדי. בתפקידו מרכז ישראל את כלל פעילות החברה אל מול עיתונאים ומשפיענים מהחברה החרדית.

יניב שדה

מנהל Unik digital

ניסיון במכירות ושיווק של למעלה מ-15 שנה. מומחה בשיווק דיגיטלי, בניית אתרי תדמית וסחר, ניהול קמפיינים מגוונים וקידום אורגני של עמודי סושיאל לגופים פרטיים ועסקיים. בעל תואר ראשון במשפטים.

עדי אדרי

מנהלת תחום ריטייל

עוסקת בתחום יחסי הציבור והדוברות מאז שנת 2002, ובעלת ניסיון עשיר בכל תחומי הצרכנות והריטייל השונים. לאורך השנים ליוותה בהצלחה רבה מגוון רחב של לקוחות בתחומי הקמעונאות, צרכנות, בריאות, רכב, תעסוקה ומלונאות, כמו ליימן שליסל, עוף טוב, Expo תל אביב, מלונות פרימה, AllJobs ועוד.

אסף שניידר

מנהל תוכן

בעל ניסיון של למעלה מ-20 שנה בתפקידי כתיבה ועריכה בכירים. ניהל צוותים גדולים של כותבים, עורכים ומעצבים בדסק החדשות של "ידיעות אחרונות"

ברק כפיר

סמנכ"ל יח"צ

בעל ניסיון רב של מעל עשור בתחום היח"צ והדוברות, כולל במערכי הדוברות של ארגונים ציבוריים גדולים כגון דובר צה"ל ודוברות משרד המשפטים. בין לקוחותיו ניתן למצוא את AIG, Manpower, פורום ה-15 (הערים העצמאיות בישראל), התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית ועוד.

רותם ליבנת

יועצת דיגיטל

בעלת ניסיון מקצועי בתחום ניהול לקוח ממשרדי פרסום וכמנהלת שיווק דיגיטלי בארגונים חברתיים. בעלת תעודה כמומחית בשיווק דיגיטלי מהטכניון, ובעלת תואר ראשון במדע המדינה והיסטוריה מהאוניברסיטה העברית.

נועה אלרואי

יועצת תקשורת

החלה את דרכה בחטיבת דובר צה"ל כסגנית ראש מדור כתבים צבאיים ודוברת אוגדת הגליל. בשירותה קיבלה אות הצטיינות מטעם דובר צה"ל דאז, האלוף מוטי אלמוז, ומצטיינת דובר צה"ל במילואים.
בוגרת תואר ראשון במשפטים בתוכנית מצטיינים במרכז הבינתחומי הרצליה וכיום סטודנטית לתואר שני. במהלך לימודיה ביצעה התמחות במשלחת הישראלית לאו"ם כחלק מצוות הדוברות ובצוות לוועדה החמישית.

בין לקוחותיה במשרד תמצאו את משלחת האיחוד האירופי לישראל, בית החולים האנגלי בנצרת והמרכז הישראלי להתמכרויות.

אילה בראון

יועצת תקשורת

ילידת ירושלים. בוגרת מדרשית הרטמן ומכינת מיתרים-לכיש. החלה את דרכה בעולם התקשורת בדובר צה"ל, במסגרת שירותה ביחידה עבדה באופן שוטף אל מול כלל מערכות הטלוויזיה השונות בתקשורת הישראלית ולאחר מכן שירתה בתור הדוברת של חטיבת הגולן והחרמון.
בין לקוחותיה תוכלו למצוא את הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, ניהול פלטפורמות הדיגיטל של משלחת של האיחוד האירופי לישראל, ומגי וילנסקי מדיה בע"מ.

עידו פרנקו

יועץ דיגיטל

בוגר מערך דובר צה"ל. במסגרת שירותו בחטיבה שירת כדובר בנציגות פיקוד הדרום והיה חלק מדברור אירועים מבצעיים ויומיומיים.
בין לקוחותיו במשרד תוכלו למצוא את אולפני הרצליה, מותגי Mazda ו-BMW, כביש 6 חוצה צפון והנתיב המהיר.

נועם פייגנבאום

יועצת תקשורת

החלה את דרכה בעולם התקשורת כבר בתיכון, כדוברת מועצת התלמידים והנוער הארצית, לאחר מכן שירתה בחטיבת דובר צה"ל בעבודה מול כלל אתרי החדשות וערוצי הרדיו, דוברת החטיבה המרחבית גוש עציון ושירות קבע כמפקדת במדור צבא וחברה האמון על השתתפות מפקדי צה"ל בכנסים אזרחיים ואירוח ביקורי בכירים בצה"ל. בשירותה קיבלה אות הצטיינות מטעם דובר צה"ל דאז, האלוף מוטי אלמוז. סטודנטית לניהול ופסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה.

נסים דואק

בעלים

כמי שחיידק העשייה והרצון לחולל שינוי משכו אותו עוד מילדות, נסים ניהל קריירה בת עשור בעיתונות, במהלכה כבר בגיל 30 כיהן כעורך הראשי של המגזין הכלכלי "ממון" בעיתון ידיעות אחרונות. מאז הקמת החברה ב-2003, דואק משמש כאסטרטג ויועץ בכיר שהוביל שורה ארוכה של קמפיינים ציבוריים ופוליטיים, אשר רבים מהם עיצבו את סדר היום של החברה הישראלית.