סופגניית החטופים, או כמו שהפילוסוף הצרפתי המהולל ז'אן-פול סארטר היה קורא לזה: הבחילה
מעשייה שהייתה באמת על קונדיטוריה תל אביבית שהקריאייטיב שלה עלה על גדותיו והקדיח. הרי מלכתחילה סמל הסרט הצהוב הפך במהירות למס שפתיים שהישראלים מפזרים בקלות בניסיון לחיות עם האדישות או חוסר האונים שלהם. הדבקתי סרט צהוב על האוטו? הנה, החטופים בליבי תמיד. סימנתי וי, אפשר להתקדם, אין מה לראות פה. אז למה לא לשלב את מירוק החטא עם מאפה שמנוני ומתוק עד בחילה? על הנייר זה נשמע טוב. בפועל, זה היה קשה לעיכול אפילו עבור בטן הפלדה של הישראלים.