משנת 2003, השנה שבה נוסדה, unik שמה לעצמה כמטרה לקדם את השלום ואת הדמוקרטיה
אנו עושים זאת מתוך תפיסה, כי דמוקרטיה ושלום הינם הדרכים הטובות ביותר שבאמצעותן חברה, כל חברה אנושית, מבטיחה את מירב האושר למירב בני ובנות האדם שמשתייכים אליה.
דמוקרטיה (שלטון החוק, שוויון בפני החוק, הפרדת רשויות ועוד) ושלום, לתפיסתנו, הן גם הדרכים הטובות ביותר להבטיח עושר ורווחה כלכלית, בריאות גופנית ובריאות נפשית. דמוקרטיה בריאה היא גם המפתח לחברה תוססת, ביקורתית, חיונית, רעיונית. שלום הוא המפתח לחברה שמקיימת דיאלוג בריא ופורה עם שכנותיה, הוא המפתח לעושר תרבותי, לדרך שבה הקהילות בעולם צריכות לנהוג זו בזו, וגם לחבור יחדיו לטובת אתגרים עולמיים – אקלים, חלל, אנרגיה, מדע ועוד.
unik נוסדה בשעה קשה, בשיאה של האינתיפאדה השנייה, בזמן משבר כלכלי, בזמן שבו פעולות טרור החרידו את מרכזי הערים, וזעקות שבר נשמעו משני הצדדים.
דווקא באותו זמן היינו חלק מיוזמת ז'נבה, שנועדה להניח גרסה שלמה יותר להסכמי אוסלו שנחתמו בעשור שלפני כן, אך לא הגיעו למיצוי ולהשלמה. מאז, ועד היום, אנחנו מלווים שורה ארוכה של יוזמות, שמקדמות דמוקרטיה ושלום.
צריך להודות, השלום היום כבר אינו חלק מהלקסיקון הישראלי – הוא הוכה, הוקע והוקא מאוצר המלים, הפך למלה נרדפת לאיזוטריה ולדמויות שוליות, למה ולמי שנס ליחו ושייך לתקופה תמימה שחלפה מן העולם. ובכלל, למה שלום, למי זה טוב, ובעיקר עם מי. יש כאן דור שלם של צעירים, שחוו כל חייהם רק שפיכות דמים, היעדר תקווה, השלמה וייאוש.
השבעה באוקטובר, המתקפה האכזרית על אזרחי ישראל והתגובה למתקפה, רק חיזקו את התחושה הזאת, ונראה שזו השעה הרחוקה ביותר משלום, כי זה זמן המלחמה. זמן מלחמת הנצח.
אבל אנחנו מסרבים להתייאש וממאנים להיכנע להשלמה עם כל מה שרע. אומרים לנו שהשלום נכשל, ואנו משיבים, כי הקיצוניים משני הצדדים חירבו את השלום לפני 30 שנה, אבל מאז היו עוד ועוד מלחמות והן נכשלו הרבה הרבה יותר.
ישראל מתגאה בכך שהיא הסטארט-אפ ניישן, עם המוחות היצירתיים ביותר שיש.
אז הנה אתגר למוחות היצירתיים – אתם נלחמים היום על הדמוקרטיה הישראלית, מה שבעבר היה מובן מאליו, כמעט מופשט, ועתה כבר פחות. אין ברירה, אלא לבסס ולהגן על הדמוקרטיה מול מי שמבקשים לסדוק אותה. ישראל צריכה להמשיך להיות חלק ממשפחת המדינות הדמוקרטיות, והיא תמשיך להיות כזאת.
כך גם ביחס לשלום, צריך לחזור ולהציג אותו כמטרה שיש לחתור אליה, לדבר עליו, להחזיר אותו לשפה, לקדם אותו, לפרסם אותו, להיות סוכני השיווק והמכירות שלו.
מאשימים את אנשי השלום שהם נאיביים אבל נאיבי באמת הוא מי שחושב שאפשר לקיים חברה חופשית ומשגשגת במלחמה מתמדת. מי שריאלי הוא זה שרואה את המלחמה ואומר – זו בעיה שצריך לפתור. הבחירה בשלום היא לא התעלמות מהסכסוך או טמינת הראש בחול – אלא להפך, היא ההכרה שהוא כאן, שהוא פוגע בנו, שאנחנו צריכים לנסות למצוא דרכים לסיים אותו, וזה שפעם אחת נכשלנו לא אומר שצריך להפסיק אלא להפך – שצריך ללמוד איך לעשות את זה נכון.
חושבים שהשלום אינו אפשרי? שווה להתעדכן – גם בצפון אירלנד חשבו כך, ולאחר 30 שנות סכסוך עקוב מדם, מו"מ בין הצדדים הביא להסכם שלום יציב שמתקיים מאז 1998; ומי האמין שהאפרטהייד יסתיים? גם שם היה מאבק אלים, וגם שם הוא נפתר באמצעות משא ומתן בין המשטר הלבן לבין לבין ה-ANC בהנהגת נלסון מנדלה, ודרום אפריקה חזרה למשפחת העמים. גם המלחמות האלימות ופשעי המלחמה ביוגוסלביה לשעבר הסתיימו בהסכם מדיני מורכב, והשלום שורר באיזור מאז. כך גם באל סלבדור ב-1992; במוזמביק באותה שנה; בנפאל, לאחר מלחמת אזרחים, ב-2006; בליבריה ב-2003, בצ'ילה שבה הרודן פינושה פינה את מקומו; בקולומביה לאחר 50 שנות לחימה; בין אתיופיה לאריתראה ב-2018, ועוד.
הנה, זה אפשרי.
מספרים לנו עד כמה הסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא דתי, עמוק, בלתי פתיר, אולי עוד 100 שנה, או אלף שנה. ספסרי הייאוש, שמתפרנסים מהמלחמות, מצליחים לשכנע כי הסכסוך כאן, אין דומה לו בעולם, אולי ביקום.
גם אותם צריכים לעדכן, כי כשמדברים עם אסטרונומים על אפשרות של חיים בכובב אחר ביקום, הם עונים שאין להם ראיה חותכת לכך, אבל כוכב הלכת ששמו 'כדור הארץ' הוא מאוד לא מיוחד ביקום. ואם הוא לא מיוחד, אז במידה כמעט ודאית של ביטחון, אפשר לומר שברחבי היקום חגים מספר עצום של כוכבי לכת אחרים שבהם מתקיימים תנאים דומים להיווצרות חיים.
כך גם ביחס לסכסוך בין הישראלים לבין הפלסטינים מעבר לקו הירוק – גם הסכסוך הזה לא כזה מיוחד, וגם הוא חייב להיפתר. הנה, הישראלים היהודים והפלסטינים אזרחי ישראל מצליחים לחיות ולעבוד יחד כבר 77 שנים בתנאים כמעט בלתי אפשריים. אז אין סיבה, שהישראלים והפלסטינים מעבר לקו הירוק לא יצליחו. פשוט אין סיבה. אנחנו לא כאלה מיוחדים. נשאר רק לדמיין, לרצות, לפעול, ולהשיג.
אנחנו, מצידנו, לא נוותר, כל עוד נשימה באפנו. זו המשימה של החיים שלנו – לקדם שלום ודמוקרטיה במקום המיוחד והלא מיוחד הזה.