סקר שנערך על-ידי מכון מדגם בראשות מנו גבע, במיוחד לפרויקט זה, מגלה מה הציבור הישראלי חושב על היחס של העולם כלפי ישראל? וגם: לאיזה רעיונות, שהממשלה דווקא מאוד מחבבת, יש קרוב לאפס תמיכה בציבוריות הישראלית
2000 שנה של תלאות עושות את שלהן, ומסתבר שרובנו המוחץ נשאים של הגן היהודי הנרדף: האנטישמיות מובילה בפער גדול כהסבר ליחס השוטם של העולם כלפי ישראל. מהסקר שנערך במיוחד עבור הפרויקט הזה, עולה כי כ-60% מהאוכלוסייה היהודית בישראל סבורים כך.
אבל כדאי לשים לב לסיבה שמדורגת שנייה בקרב האוכלוסייה היהודית: עוצמת התגובה הישראלית במלחמה בעזה. מפתה לומר, שהישראלים שולפים את האנטישמיות כתגובת בטן רלפקסיבית, אבל כאשר הם נדרשים לחשוב, עמוק בפנים הם מבינים משהו שהם מעדיפים לא לדבר עליו בגלוי.
בפילוח לפי מוצא, כאשר הפלסטינים אזרחי ישראל נשאלים לסיבה, לדעתם, למתקפות הציבוריות נגד ישראל, מובילה עוצמת התגובה הישראלית, ובגדול, וזה מובן. מעניין שאחרי כל הרעש שהממשלה עושה סביב הקמפיינים שגופים כמו תנועת BDS ואחרים מנהלים, הם נתפסים רק כסיבה השלישית בעוצמתה ליחס השלילי של כלפי ישראל – כ-26% מהיהודים סבורים כך, וכ-22% מהערבים.
הציבור אומר "לא" ובגדול לליבת הגותו של הימין הקיצוני, זה שנכון להיום הוא המתווה הבלעדי של מדיניות הממשלה. ואילו האזרחים הערבים עונים בתכליתיות, ברוב מוחץ: סיימו את המלחמה
ועדיין, כאשר היהודים נשאלים מה עשוי לשפר את מעמדה של ישראל, לפתע המשאלה המסורתית "לשפר את ההסברה" הופכת לאפשרות המובילה, עם כ-35% מהנשאלים. עם זאת, מעניין יותר להביט מהן האפשרויות שמשתרכות בסוף הטבלה, מקוששות בקושי שברירי אחוזים כמעט בלתי נספרים של תמיכה: לספח את הגדה המערבית, לגרש אוכלוסייה ערבית ולטפל ביד קשה בישראלים שמוציאים את דיבתנו. ובקיצור: הציבור אומר "לא" ובגדול לליבת הגותו של הימין הקיצוני, זה שנכון להיום הוא המתווה הבלעדי של מדיניות הממשלה. ואילו הערבים עונים בתכליתיות, ברוב מוחץ: סיימו את המלחמה.