יוניק היא חברת יחסי ציבור רב-תחומית, אשר עוסקת בקידום מותגים, רעיונות ואנשים, ומשפיעה כך על המציאות, לטובה

unik is an interdisciplinary PR firm which promotes
brands, ideas and people to impact reality for the better

שקר כלשהו

קרל מרקס כתב: ההיסטוריה חוזרת על עצמה פעמיים: פעם כטרגדיה ופעם כפארסה״ באותם זמנים, הוא לא העריך שההיסטוריה גם יכולה להתמתג מחדש לפי אג׳נדה. הנה, השבוע התברר שבתכנית לימודים חדשה של משרד החינוך מוצג יום כ״ט בנובמבר 1947, יום ההצבעה על תכנית החלוקה כיום עצוב ושנוי במחלוקת, בגלל הוויתור לכאורה על ירושלים ועל חזון ארץ ישראל השלמה. המחלוקת על פי משרד החינוך מוצגת באמצעות עיתונים שיצאו לאור באותה תקופה, אך "דבר" ו"ידיעות אחרונות" הנפוצים שבישרו על ההחלטה בחגיגיות לא מצאו את מקומם בספר  הלימוד.

שני עיתונים רוויזיוניסטים מופיעים בתכנית הלימודים החדשה. אחד מהם, עיתון תנועת האצ״ל שבו נכתב: "עמנו לא קיבל את הביתור. עמנו לא ישלים עם הנצחת הגלות". על פי חוקרים רבים באקדמיה, תכנית הלימודים החדשה הזאת רחוקה מאד מהמציאות. ולא צריך להיות חוקר, מספיק להזכר בסרטוני שחור לבן של החגיגות הרבות בישראל. שר החינוך בנט שתכנית זו נכתבה בתקופתו מיהר להתנער ממנה ולהודיע שהיא תתוקן, כלומר היא נכתבה ככל הנראה ברוח מפקד.

יום ה-כ״ט בנובמבר הוא לא היחיד שמותג מחדש על פי אג׳נדות של השלטון. רצח רבין, זוכרים? רק לא מזמן שמנו לב איך הנרטיב של יום הזיכרון ושל העצרת לזכרו משתנים לחלוטין. מסיפור על רצח פוליטי של ראש ממשלה שנרצח על ידי אדם שמתנגד לדעותיו, השיח הפך פתאם לשיח של חיבוקי עצים ואחדות בעם. הסקת מסקנות? סילחו לנו, אנחנו על הפוטושופ מלבישים כפיה על רובי ריבלין. ורבין לא לבד, גם יום ירושלים התחיל בקונצנזוס יחסי, והשנה בחסות השלטון מותג מחדש כיום חגן של ההתנחלויות. ומי שלא מצטרף לחגיגה? מרים נאור.