רשימת חיסול - יוניק | Unik

יוניק היא חברת יחסי ציבור רב-תחומית, אשר עוסקת בקידום מותגים, רעיונות ואנשים, ומשפיעה כך על המציאות, לטובה

unik is an interdisciplinary PR firm which promotes
brands, ideas and people to impact reality for the better

רשימת חיסול

רשימת 50 העיתונאים המשפיעים מגלה אילו כלי תקשורת משפיעים (הפתעה), ואילו לא (עוד הפתעה)

גבירותי ורבותי, זה רשמי. הפרינט מת, וההלוויה שלו יוצאת בתכריכים ורודים דווקא מבית גלובס. אם פעם כל רשימת "העיתונאים המשפיעים" הייתה מתהדרת בשמות נוצצים מהעיתונות הכתובה, היום אפשר לספור אותם על יד אחת. הדירוג הנוכחי "בודק את השפעתם של העיתונאים בתקשורת הארצית על סדר היום, יצירת חדשות ונוכחות בשיח ברשת". כך במקור.
פעם "ידיעות אחרונות", "הארץ" ו"מעריב" הכתיבו מדי בוקר את סדר היום והעיתונאים שלהם היו הכוכבים הבלתי מעורערים. חשפו תכניות מדיניות, הסגירו פושעים והוציאו את כל התעשייה מהארון לקראת הוצאת דיסק חדש.

היום, כך מסתבר, כבר הרבה פחות. בן כספית (שגם מגיש ברדיו ובטלוויזיה) נועל את העשירייה הראשונה, דן מרגלית (שכותב מאמרי דעה בהארץ) ובועז ביסמוט בעשירייה השנייה; נחום ברנע בשלישית, גידי וייץ וגדעון לוי נועלים את העשירייה החמישית. והיכן כל הכתבים? היכן הפרשנים המובילים סימה קדמון, אמנון לורד, יוסי ורטר, יועז הנדל ובן-דרור ימיני? חפשו אותם בדוכנים.

ועכשיו להפתעה, ואם הפרינט עוד מצליח להכניס נציגים בודדים – מה יגיד הדיגיטל? למרות שכולנו מרפרשים מבוקר ועד ערב ומקבלים פושים על כל התפתחות לא משמעותית, החדשות בדיגיטל לא מצליחות להגיע לתודעה כמשהו חשוב. בואו נעשה תרגיל: עצמו את העיניים ומנו שמות של חמישה כתבים, מגישים ופרשנים מובילים שכותבים באתרי החדשות באינטרנט. סביר להניח שרובכם עצרתם כבר אחרי שם אחד, מקסימום שניים.

למרות השקעות הענק של ynet ו-walla, והניסיון של ישראל היום לחדור גם למרחב הדיגיטלי, נכון לעכשיו מדובר בשממה עיתונאית. מתוך 50 העיתונאים המשפיעים היחיד שתחום עיסוקו באינטרנט הוא גיא לרר – וגם הוא עושה את זה בטלוויזיה. היכן אטילה שומפלבי ויעקב אילון שמגישים את המהדורות המרכזיות באתרים המובילים? היכן כל כתבי התחומים והפרשנים? למה רון בן ישי נותר בחוץ בזמן שרוני דניאל בפנים?
הסיבה פשוטה – אתרי האינטרנט הם הכרוניקה, מקסימום מבזקים מורחבים. אף אחד לא מצפה מהם להפיל ראש ממשלה או לחשוף פרשייה סוערת. וכשזה קורה, מדובר בטעות סטטיסטית בלבד. וגם התקציבים והמשכורות שם בהתאם – אם פעם המקומונים היו כר הפריחה המרכזי של עיתונאי העתיד, היום הם עברו למרחב הווירטואלי. משתפשפים על הגולשים, ואחרי שגדלים קופצים הלאה לטלוויזיה.

ואם כבר הזכרנו את הטלוויזיה – זה הזמן לשלוח זרי פרחים לנתניהו. ראש הממשלה אמנם לא נוכח ברשימת 50 העיתונאים המשפיעים בישראל – אבל רוחו בהחלט שורה על החמישייה הפותחת. רביב דרוקר, הנמסיס שלו, תופס את המקום הראשון. עמית סגל ואמנון אברמוביץ', שמטפלים בכל פרשיותיו בחברת החדשות, נמצאים במקום השני והשלישי; אילה חסון מהערוץ המתחרה תופסת את המקום הרביעי; ואילנה דיין, שהתחקיר שלה על הנעשה בלשכת נתניהו (ובעיקר התגובה שהוקראה בסופו) הקפיצו אותה במדד הדיבור ברשת, נמצאת במקום החמישי. אם נמשיך נמצא גם את גיא פלג (עם התמלולים המיתולוגיים), בן כספית (והביוגרפיה המדוברת) ועוד ועוד.

זו הייתה השנה של הכתבים והפרשנים הפוליטיים. הפרשיות השונות העוסקות בראש הממשלה הקפיצו אותם לתחילת כל מהדורה, ההתפתחויות הבלתי פוסקות הובילו לעוד ועוד פרשנויות וכתבות וגם ההפגנות השבועיות בפתח-תקווה וברוטשילד סיפקו אייטם שבועי קבוע למהדורות סוף השבוע.

בדרך הם עקפו בסיבוב כמעט כל תחום אפשרי: ערבים, שטחים, חוץ, ספורט, כלכלה  ותרבות שזוכים לנוכחות אפסית כמעט. ואם נצטרך לנחש, נדמה שגם בשנה הקרובה הכתבים והפרשנים הפוליטיים ישלטו, כמעט ללא עוררין.

ולסיום – עוד הפתעה – כל מי שמיהר להספיד את הרדיו, מתבקש לחשב מסלול מחדש. קלמן ליבסקינד, קרן נויבך והדס שטייף מככבים בעשירייה הראשונה, ירון דקל, אראל סגל, רזי ברקאי, אסף ליברמן, אופירה אסייג ואריה גולן תופסים גם הם מקום של כבוד ברשימה. ונוסיף גם את עמית סגל, סיון רהב-מאיר, אילנה דיין, שמעון ריקלין, אברי גלעד ואודי סגל שמגישים תכניות שבועיות קבועות ברדיו.

כי בסופו של דבר לא צריך הרבה כדי לכבוש את הלב של צרכני התקשורת. לא האורות הנוצצים, לא העטיפה הזוהרת ולא האולפנים השקופים. תוכן טוב, זה כל מה שחשוב. תביאו סקופים, תביאו חשיפות, תביאו תוכן מעניין. המאזינים, הצופים והגולשים כבר יגיעו אליכם.