רק מילה – "הרשת גועשת" - יוניק | Unik

יוניק היא חברת יחסי ציבור רב-תחומית, אשר עוסקת בקידום מותגים, רעיונות ואנשים, ומשפיעה כך על המציאות, לטובה

unik is an interdisciplinary PR firm which promotes
brands, ideas and people to impact reality for the better

רק מילה – "הרשת גועשת"

האגדה מספרת על לילה של טירוף במערכת "דבר" מתישהו במאה הקודמת, שבמהלכו עורך חסר אונים התמודד עם שטף של ידיעות מרעישות מרחבי העולם ולא הצליח להחליט איזו מהן תכבוש את הכותרת הראשית. לבסוף הושגה פשרה מפא"יניקית קלאסית, וכל האירועים הדרמטיים התקבצו תחת כותרת אחת: "העולם כמרקחה".

נשאלת השאלה: מה כמרקחה? מה זה בכלל אומר? האם העולם יודע שהוא כמרקחה, ובעיקר – האם היה רגע במאה השנים האחרונות שבו העולם לא היה כמרקחה? גרסאות שונות וסותרות מספרות על האירוע – האם העורך המדובר היה דוד זכאי או שמא הנשיא השלישי זלמן שז"ר? יש אפילו מי שטוען שמדובר בכלל באגדה אורבנית. האקדח המעשן, השער המדובר, לא נמצא. אבל הכותרת המשעשעת והנלעגת משהו נדבקה ובינתיים הפכה למטבע לשון מקומי.

בשנים האחרונות נולדה גרסת הדיגיטל של "העולם כמרקחה" – "הרשת גועשת". נראה שאף אירוע אינו קטן או שולי מדי כדי לגרום לרשת לגעוש: "הרשת גועשת אחרי נאומה הפוליטי של אופירה אסייג". "הרשת גועשת בעקבות הקליפ הפרובוקטיבי של דודו פארוק". הרשת אפילו גועשת "סביב הקעקוע של אמה ווטסון". ולחובבי הנישה: "הרשת גועשת עקב דברי המועמדת לראשות עיריית כרמיאל רינה גרינברג". לא פחות.

"הרשת גועשת" הוא לא רק הנכד של "העולם כמרקחה" אלא גם האח הקטן של "לשבור את האינטרנט". בתקופה של אינפלציה בלתי סבירה של התרחשויות, ברשת ובעולם שמחוץ לה, הייתם מצפים שהאינטרנט יהיה טיפה יותר עמיד, לא? אבל כשצריכים כותרת בשביל אייטם בידורי כלשהו, נראה שכל זוטה מספיקה כדי לשבור את האינטרנט, או לכל הפחות לגרום לרשת קצת לגעוש.

כ-3.2 מיליארד איש משתמשים היום באינטרנט, ותסמכו עלינו שהם כבר ראו הכל. לא, הרשת לא באמת גועשת בגלל הקליפ של דודו פארוק ואפילו לא בגלל הקעקוע של אמה ווטסון. ולא, שלושה ציוצים מטרילים על הנאום של אופירה אסייג לא באמת שוברים את האינטרנט. מקסימום, מכה קלה בכנף.

ולפעמים יש אירוע שבאמת גורם לרשת לגעוש – לפחות במושגים מקומיים. רק לפני כמה ימים התבטאה רותם סלע בחריפות שכמעט ולא רואים בתקופתנו (ועוד בסטורי!) והזכירה לכולנו שכל קמפיין "ביבי או טיבי" והתגובות המגומגמות לו מקרב מועמדי "כחול לבן" מנסה להשכיח עובדה פשוטה: שגם לאזרחי ישראל הערבים מגיע ייצוג, ואפילו בממשלה. ישראל כולה זקפה את ראשה, הזירה הפוליטית כמרקחה, גל גדות ושלומית מלכה התייצבו לצדה של סלע ואפילו נתניהו הגיב בסטורי משלו. מה אפשר להגיד? הרשת רעשה וגעשה.